ת"א 46827-11-11 ח'זנה ואח' נ' ח'זנה ואח'

1.במהלך הישיבה מיום 15.6.2015 ביקש בא כוחו של נוהאד ח'זנה ליתן הוראות לחברה ולמורשי החתימה, לרבות רו"ח רצ'קובסקי שמונה על ידי בית המשפט, לשלם לנוהאד את שכרו. בבקשתו טען כי צו העיקול שהוטל על ידי בית המשפט בתיק 26926-03-15 אינו חל על תשלומי שכר ואינו מונע את תשלום השכר לנוהאד.

2.התובעים מתנגדים לבקשה. לתגובתם צירפו גם את מכתבו של רו"ח רצ'קובסקי אשר סבור אף הוא כי מנוסח צו העיקול עולה כי גם כספים המגיעים לנוהאד מהחברה כשכר עבודה מעוקלים.

3.עוד טוענים התובעים כי הסמכות לפרש את צו העיקול נתונה רק לבית המשפט שנתן את הצו וכי בית משפט זה אינו רשאי לקבוע את פירושו של הצו.

4.התובעים מפנים להחלטת בית המשפט בתיק 26926-03-15 מיום 16.3.2015 שם נאמר כי "[...] העיקול לא יחול על חשבונות עו"ש, משכורות וסכומים שלא ניתן לעקלם על פי כל דין". לטענתם משמעות ההחלטה הינה סכום השווה לשכר המוגן על פי חוק הגנת השכר תשי"ח- 1958 לא יעוקל.

דיון

5.התביעה שבפניי עוסקת בסעדים שונים שעיקרם הסרת הקיפוח הנטען של בעלי מניות המיעוט.

במסגרת ההליכים בתיק ניתנו צווים שנועדו למנוע חשש לשימוש לרעה בכספי החברה. בין היתר הוריתי ביום 3.9.2014 כי כל משיכות כספים מהחברה וכל התחייבות כספית בשם החברה יותנו בחתימת שני מורשי חתימה, נוהאד חזנה ואליף חזנה. בהחלטה מיום 7.12.2014 הוריתי על מינויו של רו"ח רצ'קובסקי כמורשה חתימה נוסף. מינוי זה נעשה על מנת שלא לשתק את פעילות החברה במקרה שיתעוררו מחלוקות בין מורשי החתימה האחרים.

6.עוד נזכיר כי ביום 13.4.2015 ניתנה לבקשת רו"ח רצ'קובסקי החלטה בנוגע לתשלומי שכר לעובדי החברה. בין היתר אישרתי לחברה לשלם לנוהאד שכר חודשי כמנהל החברה בסך של 15,000 ₪ בצירוף הוצאות רכב. עוד קבעתי באותה החלטה כי "ככל שהוטלו עיקולים על כספים המגיעים למי מהעובדים מקופת החברה, הרי שכל תשלום ייעשה בכפוף לעיקולים ועל פי הוראות כל דין".

7.בשים לב לאמור, ברי כי מקום שבו קיימת מחלוקת בין מורשי החתימה, נוהאד ואליף, בדבר תשלום משכורות לנוהאד, היה עליהם לפנות לרו"ח רצ'קובסקי. עוד ברור כי בית משפט זה הוא הגורם המוסמך ליתן לרו"ח רצ'קובסקי הוראות שהרי רו"ח רצ'קובסקי מונה כבעל תפקיד – מורשה חתימה – על ידי בית המשפט. מכאן, ברור כי לבית המשפט סמכות לדון בבקשה למתן הוראות.