ת"א 46794-02-15 ח. א. נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח'

בקשת לפטור מתשלום אגרה בגין תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בגין תאונת עבודה.

לטענת המבקש אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה ולבד מכך הוא שילם בעבר את האגרה בגין תביעה דומה אשר נמחקה מחוסר מעש. לטענת המבקש התביעה הנזכרת נמחקה שלא מיוזמתו וכתוצאה ממחלוקת שנתגלעה בינו לבין בא כוחו הקודם.

ב"כ היועהמ"ש מתנגד לבקשה כיוון שבקשתו של המבקש חסרה מסמכים מהותיים שיש בהם ללמד על מצבו הכלכלי ולמעשה כמעט ולא צורפו לבקשה מסמכים כלשהם הנדרשים לצורך החלטה בבקשה לפטור מתשלום אגרה. כמו כן התביעה הראשונה אותה הגיש המבקש נמחקה מחוסר מעש ובשל בזבוז זמן שיפוטי מתוך שכך אין מקום לפטור המבקש מאגרה בהליך החדש .

ענינה של האגרה

1.ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים" (הדגשה שלי – צ.ו).

אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה. האגרה איננה תמחור מלא של ההתדיינות, אלא השתתפות של יוזם ההליך בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פד נט (4) 722,721 (2005), בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, פורסם בנבו, 7.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנן תכליות רבות נוספות ובכלל זה מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011)).

2.נטל ההוכחה להעדרה של יכולת כלכלית, מוטל לפתחו של מי שמבקש להטיל עלות ההתדיינות על כתפי הציבור (ראו: בש"א 128/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (1989); בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (1989)). עוד נקבע, כי על המבקש פטור מחמת העדר יכולת כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית באשר למצבו הכלכלי ולהמציא מלוא הפרטים אודות רכושו ומקורות הכנסותיו, כאשר הללו נתמכים בראיות מבוססות (ראו לדוגמה: ע"א 254/07 משה לפיד נ' אלישבע סמואל (2007). הימנעות מהמצאת המסמכים הדרושים, או מסירת פרטים חלקיים בלבד אודות מצבם הכלכלי של המבקש פטור מתשלום אגרה, מצדיקים דחייתה של הבקשה (בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (1992)).

3.ולבסוף, בפסיקה הובהר כי פטור מאגרה ינתן אך ורק במקרים בהם אין ספק כי המבקש נטול יכולת כלכלית לשלם את האגרה שאם לא כן לא יאפשר בית המשפט למבקש להיסמך על קופת הציבור (רע"א 4126/01 לפיד נ' לפיד (2001)).