ת"א 46777-02-13 פלוסק ואח' נ' תושיה

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.מונחת בפניי בקשה לתיקון כתב הגנה.

2.המשיב (להלן: התובע) הגיש כנגד המבקש (להלן: הנתבע) בקשה לביצוע שטר, בגין שני שיקים שנתן הנתבע למר שי לוטן (להלן: לוטן), בסכום כולל של 123,000 ₪. ל

בקשת הרשות להגן שהוגשה צורף תצהירו של אבי הנתבע (להלן: התצהיר המקורי), בו נטען כי "לוטן הוא נוכל שהוציא מגיל 50,000 ₪ במזומן... בנוסף לכך גנב ממני 2 ציקים (שחתמתי מראש לצרכי הפרטיים) ומסר אותם לצד ג' ממולאים בכתב ידו...".

3.ביום 20.08.13 הגיש הנתבע בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן. לבקשה צורפו מסמכים שונים המעידים על מצבו הרפואי של הנתבע, מסמכים המתייחסים להתנהלותו של לוטן הן בקשר עם הנתבע והן עם אחרים, הסכם שנחתם בין לוטן לבין ושני תצהירים: תצהיר אבי הנתבע וכן תצהיר של הנתבע. בתצהירים אלה פורטה מסכת עובדתית ארוכה, הכוללת את הרקע להיכרות של לוטן והנתבע, נסיבות מסירת השיקים נושא התביעה לידי לוטן, וטענות הנוגעות למצבו הרפואי, הנפשי והרגשי של הנתבע, במועד מסירת השיקים ללוטן.

4.לאחר הדיון שהתקיים ביום 27.05.14, ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, ניתנה החלטה כב' הרשם איתי רגב, ובסיומה נקבע כי ניתנה לנתבע רשות לתקן את בקשתו ולהתנגד לביצוע השטרות. עוד נקבע כך: "הבקשה המתוקנת על תצהירה יוגשו בתוך 30 ימים, ותשמש ככתב הגנה". במאמר מוסגר אציין כי לא ברור מהחלטה זו איזה מן התצהירים יהווה כתב הגנה. לאחר החלטה זו לא הוגשה, פורמאלית, בקשת רשות להתגונן מתוקנת, ולתיק הממוחשב נסרק התצהיר המקורי ככתב הגנה, ולא איזה מן התצהירים שצורפו לבקשה לתיקון הבקשה לרשות להתגונן.

5.בהמשך, הוגשו תצהירי עדות ראשית של שני הצדדים, ובדיון שהתקיים ביום 07.05.15 ביקש ב"כ הנתבע להעלות טענה חדשה, שלא נזכרה בבקשתו הקודמת לתיקון הבר"ל, הנוגעת לתחולת חוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בהחלטה שניתנה בסיום הדיון נקבע כי בהעדר בקשה נוספת, יתקבל תצהיר הנתבע מיום 15.08.15 ככתב הגנה מתוקן.

6.ביום 10.05.15 הוגשה בקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה, כך שתצהיר אביו של התובע יהווה ביחד עם תצהיר התובע כתב הגנה מטעמו, ובנוסף יצורף לכתב ההגנה סעיף נוסף, לפיו במערכת היחסים שבין התובע ולוטן חלות הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (להלן: החוק), ומאחר שהתובע לא פעל כמצוות הוראות החוק, דין התביעה להידחות. הנתבע טען בבקשתו כי רק ביום 12.02.15 הוגש תצהיר עדותו של התובע, ורק מאותו מועד נחשף הנתבע לאופי היחסים בין התובעים ללוטן כיחסי לווה מלווה, ולפיכך לא יכול היה להעלות טענות הנוגעות לתחולת החוק במועד מוקדם יותר. עוד הובהר כי מדובר בטענה משפטית ועל כן לא יהיה בהוספתה לכתב ההגנה כדי להביא לתיקון תצהירי הנתבע, ולא תהיה התנגדות מצד הנתבע לתיקון תצהיר התובעים ככל שיבקשו לעשות כן.

7.התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, כל טענותיהם היו בפני הנתבע במועד הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע ועל כן לא הייתה מניעה כי יגיש באותו מועד את בקשתו לתיקון כתב ההגנה, ואין הצדקה לכך שהמתין עד שיתקיים דיון כדי להביא את בקשתו בפני בית המשפט.

עוד נטען בתגובת התובעים, כי בדיון מיום 29.01.15 הובהר כי ב"כ הנתבע שוחח עם לוטן והקליט אותה שיחה ומכאן כי יש לנתבע קשר עם לוטן, שאף זומן כעד מטעמו, ומכאן שנמצא בידי הנתבע כל המידע באשר להתנהלות התובעים מול לוטן.

לטענת התובעים, בשלב בו הוגשו תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון הוכחות, אין מקום לאפשר לנתבע לבצע מקצה שיפורים, והעובדה שלא חויב בהוצאות בגין בקשתו הקודמת לתיקון כתב טענות, אין בה כדי להשליך על ההחלטה לגופה של הבקשה בכלל, וההחלטה לעניין ההוצאות בגין הגשת הבקשה בפרט.

התובעים סבורים כי מאחר ומדובר בהוספת עילת הגנה, שהיא עילה חדשה שלא נזכרה בכתב טענות קודם, יביא לגרימת עוול לתובע שאין להתירו. בנוסף, מדובר בניסיון להאריך ולסרבל את ההתדיינות שכן באם ייעתר בית המשפט לבקשה, יידרשו המשיבים לתקן את תצהיריהם כדי להשיב לטענה המשפטית הנוספת אשר הנתבע מבקש להעלות כעת.

התובעים הוסיפו טענה לפיה לא צורף תצהיר לבקשה התומך בטענות העובדתיות שבה, רק משום כך דין הבקשה להידחות.

8.הנתבע השיב וטען כי הוספת תצהיר אביו של הנתבע כחלק מכתב ההגנה לא יפתיע את התובע, שכן התצהיר עמד בפני התובעים כבר מעת הגשת הבקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן.

באשר להרחבת היריעה, טוען הנתבע כי עד לאחרונה לא ידע הנתבע מהי גרסת התובעים, לא ידע כי התובעים עוסקים במתן הלוואות חוץ בנקאיות ובהתאם לא יכול היה לטעון טענות בהקשר זה עד שהתחוור לו, מעיון בתצהירי התובעים, כי לתובע פעילות במתן הלוואות חוץ בנקאיות ולכן שמורה לו הזכות לטעון טענות בהקשר זה אף בהעדר בקשה לתיקון כתב ההגנה.

9.בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון. על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקילה בבקשות מסוג זה, כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת כדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשינוי ולא נקבע כי התנהלות המבקשת הינה בחוסר תום לב.

הוספת טענה ועילה חדשה לכתב טענות, לא תביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אם כי יהיה בכך משום בדיקה קפדנית יותר וקריטריונים נוקשים יותר בטרם התרת התיקון המבוקש (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמ' 354). בית המשפט יתיר גם במקרה כזה תיקון כתב טענות וזאת כאשר מדובר בתיקון שהוא חיוני להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

ככלל, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (ר' גורן שם, בעמ' 351).

10.במקרה דנן, ברור כי היה בידי הנתבע המידע הנדרש לצורך הבקשה שבפניי, מיד לאחר קבלת תצהירי התובע. זאת, בנוגע לטענותיו המתייחסות לתחולת החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. הטענות הנוספות הכלולות בתצהיר אביו של הנתבע, כמובן שהיו בידיעתו בשלב מוקדם הרבה יותר.