ת"א 46775-01-16 נציגות הבית המשותף נ' מנחם פז ובניו חברה לבנין בע"מ

1.על הבקשה

1.1.עניינה של החלטה זו הוא בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1.2. המדובר בתביעה כספית בגין ליקויי בניה ברכוש משותף, אותה הגישו נציגות הבית המשותף וחלק מדיירי הבית המצוי ברחוב עוזי חיטמן 3 בחולון. המבקשת היא החברה הקבלנית אשר בנתה את הבית המשותף ומכרה את הדירות ועיקר טענותיה בבקשה נוגעות לעניין העדר יריבות והעדר עילה למשיבים.

1.3.בטרם אדרש לגופן של הטענות המועלות במסגרת הבקשה ראוי להזכיר את ההלכה העקרונית לפיה סילוק תביעה על הסף עוד בטרם נערך בירור משפטי בה הוא סעד קיצוני אשר בתי המשפט נוהגים בו במשורה. ההלכה הפסוקה מורה כי אין להורות על סילוק הסף אלא במקים חריגים בלבד בהם ברור על פניו כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלשהי ואף לא ניתן להורות על תיקונו. לאחרונה, חזר בית המשפט העליון על הלכה זו ברע"א 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ (פורסם במאגרים, 22/08/16) וקבע כך:

"שימוש בסמכות הסילוק על הסף ייעשה בזהירות יתרה ובמקרים חריגים בלבד, "בהם ברור הוא כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו הוא עותר בהתבסס על העובדות להן טען" (רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ, פס' 6 והאסמכתאות שם (31.1.2011) (להלן: עניין טיב הכרמל); ראה גם: רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה, פס' 15 (29.12.2014); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פס' 3 (29.3.2016))".

על יסוד האמור, יש לבחון את הבקשה המונחת לפני כעת.

2.טענות ביחס לתובעים 3, 13, 22, 28, 29, ו-30

המבקשת טוענת כי יש לסלק את תביעתם של התובעים 3, 13, 22, 28, 29, ו-30 לפי שלתובעים אלה אין כל זכות במקרקעין, ומשכך לא יכולה להיות להם תביעה כלשהי ביחס לרכוש המשותף בבניין. לתמיכת טענתה זו צרפה המבקשת פלט רישום המקרקעין ממנו נעדרים שמותיהם של התובעים הנטענים.

2.1.הסכמה למחיקת התובעים 3, 13, 28, 30 - ב"כ התובעים הסכים למחיקת התובעים 3, 13, 28, 30 מכתב התביעה. ביחס לתובעת 3 (מאור דניאל) ולתובעת 13 (שירלי מחלב) טען כי בני הזוג שלהן רשומים כבעלי הזכויות במקרקעין. ביחס לתובע 28 (דוד דדון), אשר מופיע בכתבי הטענות פעמיים בשוגג – הן כתובע 28 והן כתובע 30, נטען כי מכר את דירתו ומשכך ישנה הסכמה למחיקתו.