ת"א 46765-03-16 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' עיריית ירושלים

1.א.לפני בקשה לדחיית התובענה על הסף.

ב.ביום 21.3.16 הוגשה תביעה הצהרתית וכספית מטעם המשיבה (להלן – התובעת) כנגד המבקשת (להלן – הנתבעת ).

ג.בקליפת אגוז, טענת הנתבעת בבקשה היא, כי חלה התיישנות על התביעה, לאחר שזו הוגשה לאחר תום תקופת המעבר, שהסתיימה לטענתם ביום 20.3.16, תקופה שנקבעה בפסק דינו של בית המשפט העליון בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה (21.3.13) (להלן – הלכת ארידור).

טענות התובעת כפי שעולה מכתב התביעה.

2. א.התובעת הייתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של חלקה 162 בגוש 30007 ששטחה עמד על 120 מ"ר (להלן – חלקה 162 או הקרקע).

ב.התובעת יזמה תכנית בניין עיר שנועדה לשנות את יעוד החלקה להקמת קיוסק. במסגרת זאת נדרשה התובעת לייעד את רובה של החלקה לשטח ציבורי פתוח (גינה ציבורית). ביום 27.5.62 אושרה תוכנית מס 1077 אשר שינתה את יעוד החלקה כאמור.

ג.על פי סעיף 11 לתקנון התוכנית נקבע, כי כל שטח הקרקע אשר מיועד לשטח ציבורי פתוח (גינה ציבורית) יועבר על שם מועצת עיריית ירושלים ללא תשלום.

ד.בהתאם לכך חלקה 162 פוצלה לשתי חלקות בהתאם לתוכנית 1077: הראשונה, חלקה 220 בגוש 30007 בשטח של 109 מ"ר (להלן - חלקה 220); השניה, חלקה 219 בשטח של 11 מ"ר (להלן – חלקה 219). שתי החלקות נרשמו בעת הפיצול על שם התובעת.

ה.התובעת חתמה על שטר העברה ללא תמורה לגבי חלקה 220 לטובת עיריית ירושלים, וביום 22.7.64 נרשמה חלקה 220 על שם עיריית ירושלים בהתאם לשטר מס' 1834 (להלן – ההפקעה).

ו.ביום 27.8.89 פורסם דבר אישור תכנית מס' 2878 אשר שינתה את יעוד חלקה 220 לאזור מגורים 1 מיוחד. התובעת מעולם לא ידעה על שינוי יעוד חלקה 220 והדבר נודע לה רק סמוך לפני הגשת התביעה וזאת במסגרת בדיקות שעשתה בקרקעותיה לבחינת הגשת תביעות לפיצויי הפקעה.

ז.עוד טוענת התובעת, כי מטרת העברת חלקה 220 ללא תמורה לעיריית ירושלים היתה לשם הגשמת תכנית 1077 אשר קבעה את יעודה לגן ציבורי. על כן, משחל שינוי יעוד בחלקה, הרי יש לראות בהעברה ללא תמורה כבטלה ומבוטלת ויש להחזיר את הרישום של הזכויות בחלקה אל התובעת.

ח.התובעת עתרה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר על בטלות ההעברה שנעשתה לטענתו ללא תמורה בין התובעת לנתבעת, וכן להורות על החזרת רישום החלקה על שם התובעת, כן נתבקש ביהמ"ש לאפשר לתובעת לפצל את סעדיה ולתבוע בתביעה נפרדת את הטענות הכספיות שיש לה כלפי הנתבעת ובכלל זה טענות לדמי שכירות ראויים או כל סעד אחר.

טענות הנתבעת בבקשה לסילוק על הסף ובכתב ההגנה.