|
1. בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט במסגרת תביעה כספית בסך 2,500,000 ₪.
2. המבקש רווק בן 26, המתגורר בדירה עם אמו וסמוך על שולחנה. לטענתו, אין באפשרותו לשאת באגרה הנדרשת מאחר ולא עבד מספר שנים בשל מצבו הרפואי, אשר בגינו נקבעה לו נכות רפואית של 60% ודרגת אי כושר בשיעור של 100% ואף משולמת לו קצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי בסך 2,400 ₪. על מנת לשפר את מצבו, החל לעבוד כנהג משאית עצמאי, אשר נרכשה בהלוואה על ידי אמו, והוא משתכר סך של כ-2,000 ₪ לחודש. עוד מציין הוא, כי ברשותו רכב משנת 95' וחשבון הבנק שלו מצוי ביתרת חובה וכי קיימת לו קופת גמל בה נצברו כ- 100,000 ₪ אשר מועד נזילותם הוא ביום 13/8/2014.
כמו כן, לטענתו, אמו אלמנה המטפלת ב-3 ילדים, מממנת את כל צרכיהם ואין באפשרותה לסייע לו במתן כספים נוספים מאחר ומצויה היא בחובות וקיימת בחשבון הבנק שלה יתרת חובה בסך של 30,000 ₪.
3. לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה לפטור, שכן המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו באשר להוכחת התנאים הקבועים בתקנות לצורך מתן פטור מאגרה. הבקשה לוקה בחסר והוגשה ללא אסמכתאות רלוונטיות ומהותיות והיא אינה משקפת את התמונה העובדתית המלאה ביחס ליכולת הכלכלית של המבקש ושל אמו, שכן הוא סמוך על שולחנה. לטענתם, בבעלות אמו של המבקש משק חקלאי המשתרע על פני למעלה מ-12 דונם וקיימת לה הכנסה ממנו מאחר והיא משכירה אותו. כמו כן, המבקש הצהיר כי הוא עצמאי בעל עסק אך לא צירף מסמכים חשבונאיים, קבלות, ולא פירט מה הן ההוצאות וההכנסות מהעסק. חשבונות הבנק אותם צירף הינם חלקיים ואינם מעידים על הכנסות והוצאות לאורך מספר חודשים. המבקש תמך את תביעתו זו ב-3 חוות דעת רפואיות מבלי שנתן הסבר מניין מימן אותן. עוד צוין, כי המבקש ניהל תביעה כנגד חברת כלל ואף נשא בתשלום ההוצאות שנפסקו כנגדו. המבקש לא הציג את ניסיונותיו לגיוס כספים באמצעות הלוואה ו/או מקרובי משפחה לצורך מימון האגרה. כמו כן, קופת הגמל שקיימת למבקש יכולה להוות בטוחה נוספת במתן הלוואה. באשר לעילת התביעה נטען כי מדובר בהליך סרק, חסר כל בסיס עובדתי ו/או משפטי, משולל יסוד ו/או אחיזה בדין ו/או במציאות, וכמו כן, התביעה הוגשה בסכום מופרז ומוגזם.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") , מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה מהטעמים שלהלן:
-
באשר להוכחת חוסר יכולת כלכלית, מצאתי לקבל את טענת המשיבים, לפיה לא פרס המבקש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי ולא צירף אסמכתאות מלאות ומהותיות הדרושות לפי הפסיקה לצורך הוכחת היעדר יכולת כלכלית כגון: תדפיסי כרטיס אשראי, תלושי שכר ל- 6 חודשים, הן של אמו והן שלו עצמו. המבקש לא צירף תצהיר אודות רכושה של אמו, לרבות הכנסותיה בששת החודשים האחרונים ותדפיסי חשבון בנק למעט תדפיס חשבון אחד על שמה לתקופה של חודש אחד בלבד. כמו כן, צורף תדפיס חשבון אחד בלבד של חשבונו העסקי ולא צורף חשבונו הפרטי, עוד עולה כי המבקש לא מסר נתונים אודות עסקו כגון: דוחות כספיים הכוללים רווח והפסד, מאזנים, שומות מס ודו"ח מרואה חשבון. יתר על כן, למבקש קיימת קופת גמל בסך 100,781 ₪ וכעולה מתצהירו הכספים הם נזילים במועד זה, ועל כן, יש ביכולתו לממן את האגרה, אלא שבנוסף התרשמתי שלמשפחתו של המבקש קיימות הכנסות מהשכרת ו/או החכרת שטחים חקלאיים, הכנסות מרכוש המשפחה אשר ניתן באמצעותם לגייס את סכום האגרה. כמו כן, המבקש מיוצג על ידי עו"ד ולא פירט כיצד נושא הוא בנטל תשלום שכר הטרחה לעורך דינו בגין הליך זה.
במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע כי אין בידי המבקש את היכולת לשאת בתשלום האגרה, אשר, בהתאם להלכה הפסוקה, פטור מתשלומה מהווה מוצא אחרון ויחיד. לא כך הוא המצב במקרה דנן ודי בכך שלמבקש נכסים וכספים נזילים בקופת הגמל, ולפיכך, אין מקום לפטור את המבקש מתשלום אגרה.
-
באשר לתנאי השני, אמנם מצאתי כי ההליך אכן מגלה עילה ואין מדובר בהליך סרק, נוכח הטענות הנטענות בכתב התביעה, אולם משהמדובר בשני תנאים מצטברים, אין מקום לקבל את הבקשה.
5. לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה, נוכח אי עמידת המבקש בתנאים שנקבעו בתקנות.
|
