ת"א 46736-02-15 בן צבי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

1.לפניי בקשת התובעים-המבקשים למתן סעד זמני להורות לנתבעת 1 להימנע מביצוע פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים, בת"א 48041-10-10, שנדון בע"א (מחוזי י-ם) 5681-01-04, וזאת עד לאחר חלוף 45 יום מהכרעה שתינתן בתביעה שהוגשה בבית משפט זה.

2.בפסק דינו של בית משפט השלום נקבע, כי על התובעים לפנות שטח בו החזיקו, ואשר שימש כמשתלה.

3.התובעים לא השלימו עם פסק הדין והגישו כאמור ערעור לבית המשפט המחוזי. באופן מעשי הערעור נדחה ופסק הדין המורה לתובעים לפנות את המשתלה נותר על כנו.

4.בתביעה שהגישו התובעים לבית משפט זה דורשים התובעים להורות לנתבעים להחכיר להם את המקרקעין בהם נמצאת המשתלה ומסעדה שנבנתה על ידם, ולחילופין, לפרסם מכרז להחכרת שטח המשתלה ולהימנע מפינוי התובעים משטח המשתלה עד לחלוף 3 חודשים לאחר השלמת הליכי המכרז.

5.ביום 12.5.15, במסגרת תביעה זו, ולאחר שלא הוגש כתב הגנה עקב עיצומי הפרקליטות, עתרו התובעים לבית המשפט וביקשו כי ייקבע מועד לקדם משפט. כמו כן ביקשו כי מועד מניין הימים לביצוע פסק דין הפינוי יושעה.

6.בקשה זו של התובעים נדחתה, כך גם בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידם (ראה: רע"א 4895/05, החלטה מיום 9.8.15, כב' השופטת א' חיות).

7.עתה חוזרים וטוענים התובעים, כי יש להשעות את ביצוע פסק דין הפינוי כאשר טענתם העיקרית והיחידה היא, כי במידה ופסק הדין יבוצע, תסוכל תביע זו, שמטרתה ליתן סעד לתובעים של קבלת המקרקעין עליהם נמצאת המשתלה. בהקשר זה מפנים התובעים לאמירות שונות של בתי המשפט שדנו בעניינם, מהם עולה, לטעמם, כי בתי המשפט סברו שראוי למצוא דרך לפיה יקבלו התובעים את המקרקעין לשימושם.

8.עיון בסעדים המבוקשים בתביעה הנוכחית מלמד, כי הם עומדים בסתירה לפסק דין הפינוי שהפך לחלוט.

9.אין כל קביעה פוזיטיבית, כי התובעים זכאים להמשיך במקרקעין או כי הם זכאים להחזיק בהם עד לפרסום מכרז.