ת"א 46713-04-16 א.א.ש בתי ארזים בע"מ נ' בשארי ואח'

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני.

רקע עובדתי

1. ביום 2.4.15 נחתם בין המבקשת מצד אחד לבין המשיבים מצד שני הסכם אופציה שעניינו מכירת מחצית זכויות המשיבים במקרקעין בכפר תבור בשטח של 13,216 מ"ר והידועים כמגרש 2000 בהתאם לתכנית בניין ערים מפורטת מס' ג/10155 והידועים גם כחלק מחלקות 242 ו-244 בגוש 17214 (להלן: "הנכס"). את הזכויות בנכס רכשו המשיבים מרשות מקרקעי ישראל בהתאם להסכם חכירה שנחתם בין הצדדים ביום 13.2.08.

2.בהתאם לסעיף 2.6 להסכם האופציה ניתנה למבקשת אופציה לרכוש את הנכס בתנאים שנקבעו בהסכם האופציה לתקופה של 6 חודשים ממועד החתימה על הסכם האופציה. בהתאם לסעיף 2.7 להסכם רשאית המבקשת להאריך את תקופת האופציה בתקופה נוספת של 6 חודשים החל מיום סיום תקופת האופציה הראשונה ועד לתום 6 חודשים קלנדאריים. אין מחלוקת כי המבקשת מימשה את זכותה להאריך את תקופת האופציה, כך שהיא ראשית הייתה להודיע על מימוש האופציה עד 2.4.16.

3.במכתב מיום 2.2.16 הודיעה המבקשת למשיבים על מימוש האופציה ורכישת הנכס. בעקבות הודעה זו שלחו המשיבים למבקשת באמצעות בא כוחה, עו"ד מס, ביום 16.3.16 טיוטת הסכם מכר עליו נדרשה המבקשת לחתום עד 1.4.16. במכתב לוואי שצורף לטיוטת ההסכם, הפנו המשיבים את תשומת לב המבקשת להוראות הסכם האופציה שלפיהן "החתימה על ההסכם, צריכה להיות עד ולא יאוחר מיום 1.4.16", הוא המועד שבו מסתיימת תקופת האופציה.

4.משלא חתמה המבקשת על טיוטת הסכם המכר שהועברה אליה כאמור לעיל, שלח עו"ד בנימין דהרי, ב"כ המשיבים, מכתב למבקשת בו הוא הודיע לה כי מאחר שלא נחתם הסכם מכר עד 1.4.16 כפי שנקבע בהסכם האופציה, פקעה האופציה והמשיבים זכאים לחלט את מחיר האופציה. ביום 10.4.16 שלח עו"ד מס מכתב תשובה שבו הוא דחה את הודעת המשיבים על בטלות הסכם האופציה. במכתב זה טען עו"ד מס בשם המבקשת, כי מרשתו פעלה בהתאם להוראות הסכם האופציה, וכי המשיבים לא פעלו להארכת המועד הקבועה בהסכם החכירה מול מנהל מקרקעי ישראל להשלמת הבנייה, ולא פעלו לתיקון ההפרה של אותו הסכם. עו"ד מס שב והודיע בשם המבקשת, כי מרשתו "מעוניינת לממש את האופציה לאלתר וככל שתתוקן הפרת ההסכם על רמ"י על ידי מרשיך, תפעל מרשתי לחתימה על הסכם מכר עם מרשיך באופן מידי".

5.משלא הגיעו הצדדים לעמק השווה, הגישה המבקשת תביעה לאכיפת הסכם האופציה באופן שיחייב את המשיבים לחתום על הסכם מכר מול המבקשת המותנה בתיקון הפרת הסכם החכירה מול המנהל והארכת התקופה להשלמת הבניה לתקופה עתידית סבירה, ולחילופין לחתום על הסכם מכר מול המבקשת מיד לאחר תיקון ההפרה של הסכם החכירה. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה המבקשת את בקשתה דנן למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה במצב הזכויות בנכס עד מתן פסק דין בתביעה העיקרית. ביום 1.5.16 ניתן על ידי צו ארעי כמבוקש במעמד צד אחד, וביום 30.5.16 שמעתי את טענות הצדדים בעל פה.

טענות הצדדים

6.בבקשה בכתב טענה המבקשת, כי רק ביום 16.3.16, עת התקבלה במשרד בא כוחה טיוטת הסכם המכר, נודע לה כי חלף המודע להשלמת הבניה במקרקעין בהתאם להסכם החכירה שנחתם בין המשיבים לבין מנהל מקרקעי ישראל, וכי עוד ביום 28.10.13 הוגשה על ידם בקשה להארכת המועד להשלמת הבניה, בקשה שטרם אושרה על ידי המנהל. לטענתה, עם קבלת טיוטת הסכם המכר שממנו על פי הנטען נודע לה שהמועד להשלמת הבנייה חלף, פנה בא כוחה, עו"ד מס, לב"כ המשיבים, וביקש לקבל הסברים באשר לחלוף הזמן להשלמת הבניה ובאשר לגורל הבקשה להארכת מועד שהוגשה. פניה זו, כך נטען, לא זכתה לכל התייחסות ותחת זאת שלח ב"כ המשיבים למבקשת את המכתב מיום 3.4.16, שבו הודיע על פקיעת הסכם האופציה.

7.המבקשת הוסיפה וטענה, כי התנהלותם של המשיבים כמתואר לעיל מהווה הפרה של הסכם האופציה, מאחר שהם פעלו בחוסר תום לב בחתימה על הסכם האופציה, עת לא גילו לה כי קדמה לחתימה הפרה יסודית מצדם להסכם החכירה עליו חתמו מול המנהל. המשיבים לא פעלו לתיקון ההפרה של הסכם החכירה גם לאחר החתימה על הסכם האופציה, ולא נענו לפניות ולדרישות המבקשת בעניין זה. לטענת המבקשת, סירובם של המשיבים לחתום על הסכם מכר מותנה או על הסכם מכר לאחר שתתוקן הפרת הסכם החכירה, מצביע על כוונת המשיבים להתחמק מהסכם האופציה וזאת נוכח ההשבחה שנוצרה במקרקעין ומתוך שיקולים של כדאיות ורווחיות העסקה.