ת"א 4670-12-09 מואס ואח' נ' חידוש ואיזון גלי הנעה בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
4670-12-09
16.9.2014 |
|
בפני השופט: ירון בשן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: אברהם מואס |
נתבעות: 1. אברהם מואס חידוש ואיזון גלי הנעה בע"מ 2. הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ 3. הספקה לתעשייה בע"מ 4. גמל שריד בע"מ |
| פסק דין | |
1. זוהי תביעה לפיצוי בגין בגין נזק גוף שנגרם לתובע בעבודתו שהוגשה ביום 6.12.09 נגד הנתבעת 2. התביעה נוסחה כתביעה ביטוחית ולא פורטו בה טענות המקימות אשם לפי דיני הנזיקין. הנתבעת 2 שלחה הודעות צד ג' ובהמשך תוקן כתב תביעה, הנתבעת 1 הוספה כנתבעת נוספת וכעת יוחס לה אשם בטענות שונות. בהמשך, תוקן כתב התביעה שוב , כדי ליצור חזית ישירה בין התובע לצדדי ג', שכעת הפכו לנתבעות 3 ו–4. הנתבעות כפרו בחבותן. התובע ייחס להן חבות, בטענות שונות שחלק נכבד מהן נזנח בסיכומיו.
2. נטען שהתובע הוא חרט המועסק בנתבעת 1 (שחבותה בוטחה ע"י הנתבעת 2), חברה שבה הוא בעל השליטה. ביום 4.8.04, כשחתך צינור עם דיסק (כלי חיתוך מסתובב), ניתק הדיסק מהמכונה ופצע את התובע בידו הימנית. התובע טען שהשתמש בדיסק שנרכש מהנתבעת 3 ויוצר ע"י נתבעת 4. שהדיסק היה פגום. שדרך עבודתו היתה "נכונה". התובע לבדו העיד על נסיבות פציעתו. את עדותו יש להעריך לפיכך בשים לב לסעיף 54 לפקודת הראיות.
3. מעדות תובע עולה שיש לו חמישים שנות ניסיון מקצועי כחרט, כרסם, מסגר ורתך. את הדיסקים של הנתבעת 3 הוא מכיר "שלושים שנה". התובע עמד על-כך שביצע את העבודה במיומנות, כדרך שביצע אותה מאז ומעולם. עם זאת, בעדותו סיפק מעט מאוד פרטים אודות מה שבפועל עשה לפני התאונה. בתחילת עדותו פלט באופן ספונטני "באתי להשחיז חלק". ואחר-כך אמר "באתי לחתוך חלק מצינור". בהמשך, כאשר עומת עם הטענה שאסור להשתמש בדיסק להשחזה אלא רק לחיתוך הוא הכחיש בתוקף שאי פעם השחיז צינור עם דיסק, ובהמשך אמר שלעתים השתמש בדיסק כדי לבצע השחזה "שטחית".
4. עוד העיד התובע שאת האספקה לעסקו הוא רוכש אצל הנתבעת 3 ושם רכש את הדיסק מתוצרת הנתבעת 4. עם זאת על שאלות חוזרות היכן נרכש הדיסק שהתפוצץ השיב גם "לא יודע" וגם "לא זוכר". התברר שלעתים נרכשת אספקה לעסק גם מעסקים אחרים, שגם בהם אולי ניתן לרכוש דיסקים ואולי הם מתוצרת יצרנים אחרים. התברר גם שלעתים לא התובע עצמו הוא שמבצע את הרכישה בפועל, אלא פועלים שלו (שלא העידו) וממילא מוגבלת יכולתו להעיד מה קנו והיכן.
5. מכל זה עולה, שעדותו של התובע הן באשר לדרך עבודתו והן באשר למקור הדיסק שהתפוצץ, אינה לגמרי חד-משמעית, לכל הפחות. עובדיו של התובע, אברהם ואדוארד, לא העידו. לשניהם ייחס התובע עריכת חלק מהקניות, וגם שהם ראו לאחר מעשה את הדיסק שהתפוצץ. את הדיסק שהתפוצץ לא שמר התובע. כך לא ניתן לברר אם הוא באמת מתוצרת הנתבעת 4, או שנמכר ע"י הנתבעת 3. הוא גם לא הגיש חוו"ד של מומחה שבחן את שרידי הדיסק וטענתו שהדיסק היה פגום נשענת על היקשים בלבד. מובן, שכך גם סוכלה ללא הצדקה יכולתן של הנתבעות להתגונן כראוי ונגרם להן נזק ראייתי.
6. רוב הטענות שנטענו בכתב התביעה לענין חבות הנתבעות, נזנחו בסיכומים. שם יוחסה חבות לנתבעת 1 רק בשל כשלונה לספק לתובע "סביבת עבודה בטוחה", מפני שרכשה לו "דיסק פגום" שהתפוצץ בעת העבודה. אין ספק שזו חובת המעסיק לספק לעובדו סביבת עבודה בטוחה וכלי עבודה תקינים. כעולה מעדות התובע, הוא בעל השליטה בחברה הנתבעת 1, והוא הרוח החיה בה. אין בכך כדי לשלול אפשרות שהיא תחוב כלפיו בנזיקין. הטענה שהנתבעת 1 רכשה לתובע דיסק פגום מבוססת בלעדית על היקש שערך: התובע עבד בדרך נכונה. הדיסק התפוצץ. לכן מסתבר שהדיסק היה פגום. לא ניתן לקבל היקש זה כבסיס למסקנה המבוקשת.
7. ראשית, יתכנו סיבות נוספות לתאונה. יתכן, שסיבת התאונה נעוצה במכונה שבה הותקן הדיסק. נאמר שהיתה חדשה. היתכן שלא היתה מוכרת דיה לתובע שטעה במשהו בהפעלתה? יתכן, שסיבת התאונה נעוצה בפריט שאותו ניסה התובע לעבד. היתכן שתכונותיו היו שונות משציפה התובע? אלה כמובן ספקולציות: הדיסק, המכונה והצינור, לא תועדו, לא נשמרו ולא נבדקו.
שנית, "דרך עבודתו" של התובע לא פורטה וכלל אינה ברורה. אין לדעת מה בדיוק עשה לפני שנפצע וממילא אין לדעת אם באמת עבד "נכון" כטענתו. יתכן שהתובע סובר בתום לב שעבד בדרך נכונה מפני שאינו מודע לטעות שעשה. יתכן שאינו אומר את כל האמת אודות דרך עבודתו. אפשרות זו עולה בבירור מחילופי הגרסאות שלו: האם "השחיז" או "חתך" בעת התאונה?
על הבסיס שמציע התובע, לא ניתן לבסס את המסקנה שהדיסק שבו השתמש היה פגום.
8. הטענה נגד הנתבעת 1 מבוססת על חובת הזהירות שלה, לספק לעובדיה כלי עבודתה תקינים. מעסיק הרוכש מוצר הנראה על פניו תקין מיצרן איכותי, במקום מסחר לגיטימי לא מפר כל חובת זהירות כלפי עובדיו. מעדותו של התובע ברור שרכישת דיסק מתוצרת הנתבעת 4 בבית העסק של הנתבעת 3 אינה פגומה כשלעצמה – היצרן והספק לגיטימיים. התובע, על ניסיונו העשיר, לא הבחין בכל פגם על פני הדיסק. מכאן, שלא ניתן לייחס לנתבעת 1 חבות כלשהי בשל עצם רכישת הדיסק, אפילו אם בדיעבד היה מתגלה בו פגם נסתר.
9. לאור זאת לא הוכיח התובע את תביעתו נגד הנתבעת 1. הנתבעת 2 ביטחה את חבותה של הנתבעת 1. בהעדר חבות של הנתבעת 1 אין גם חבות של הנתבעת 2.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|