ת"א 46691-10-13 עבד אל עאל נ' בשם המרכז הרפואי לבריאות

בפניי עתירת הנתבעת להורות על מחיקת התביעה על הסף מאחר ולא צורפה חוות דעת רפואית כמתחייב מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי.

התובע טוען בתביעתו כי ביום 3/3/13 אושפז בבית החולים לבריאות הנפש מזרע. במהלך אשפוזו ביום הנ"ל, קיבל מכות וחבטות בראשו על ידי אחד המאושפזים במרכז הרפואי ונגרם לו חתך בקרקפת.

התובע טוען כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויים מכוח עוולת הרשלנות. בכתב תביעתו טען התובע כי נגרמה לו נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי, אך לא צירף חוות דעת כמתחייב מהתקנות.

עקב כך, הוגשה בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. בתגובה לבקשה הנ"ל, ציין ב"כ התובע כי מרשו אינו טוען יותר לנכות רפואית. בתשובה שהגישה הנתבעת לתגובת התובע היא עמדה על עתירתה לסילוק התביעה על הסף.

בעקבות כך קבעתי דיון אשר התקיים היום.

בפתח הדיון היום חזר ב"כ התובע וציין כי מרשו חוזר בו מהטענה לנכות רפואית, וכי הנזק מצטמצם לכאב וסבל בגין הצלקת שנותרה בקרקפת והוצאות כלליות. כמו כן הוסיף והודיע ב"כ התובע כי הוא מסכים לטעון על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

ב"כ הנתבעת עמדה על עתירתה לסילוק התביעה על הסף למרות הודעתו של ב"כ התובע. גם לאחר שהובהר בפני באת כוח הנתבעת כי התביעה איננה מבוססת על עילה של רשלנות רפואית, אלא מדובר בתביעה נזיקית רגילה וכי אין בפי התובע טענה לנכות רפואית, היא עמדה על הבקשה לסילוק על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית כמתחייב מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לאחר ששקלתי את הטענות, אני מחליט לדחות את הבקשה בהעדר בסיס משפטי.

כפי שציינתי לעיל, המדובר בתביעה נזיקית המבוססת על עוולת הרשלנות. לשם הוכחת יסודות עוולת הרשלנות אין חובה לצרף חוות דעת רפואית. בהעדר טענה לנכות רפואית ולאחר שב"כ התובע הודיע כי ראש הנזק העיקרי הינו כאב וסבל בגין הפגיעה בקרקפת והצלקת שנותרה (וכן עתירה להוצאות באופן גלובלי), הרי אין כל בסיס לטענה כי קיימת חובה על התובע לצרף חוות דעת רפואית לשם הוכחת עילת התביעה ו/או הנזק לו הוא טוען ו/או הקשר הסיבתי בין מעשה הנזיקין לבין הנזק עצמו.