ת"א 46637-06-14 מלצר ואח' נ' חי ואח'

1.מונחת לפני בקשה "להכריז על פקיעת צו העיקול מיום 15.6.2015 וצו העיקול מיום 21.6.2015 מחמת אי המצאת הבקשות שהוגשו לבית המשפט למבקשים וההחלטות שניתנו, דבר המהווה פגם היורד לשורשו של עניין".

2.בבסיס הבקשה מונחות שתי בקשות שהוגשו מטעמן של המשיבות להטלת עיקולים זמניים.

הראשונה מיום 7.6.2015, אשר נעתרה על ידי בהחלטה מיום 15.6.2015 (להלן: "צו העיקול הראשון"), בה נקבע, בין השאר, כי על המשיבות למסור בתוך 3 ימים למבקשים "במסירה אישית העתק הבקשה על נספחיה, כתב ההתחייבות והערבות וכן" את ההחלטה.

השניה מיום 21.6.2015, אשר נעתרה על ידי בו ביום (להלן: "צו העיקול השני"), בה נקבע כי "המבקשות (המשיבות בבקשה שלפני – ש.י.) תמסורנה בתוך 3 ימים למשיבים (המבקשים בבקשה שלפני – ש.י.) במסירה אישית העתק הבקשה על נספחיה" וכן את ההחלטה.

לא למותר לציין כי הבקשה השניה אינה אלא בקשה להרחבת צו העיקול בראשון ובלשון המבקשות (המשיבות בבקשה שלפני – ש.י.) באותה בקשה:

"בזיקה לבקשה לעיקול זמני שהוגשה לכב' בית המשפט ביום 7.6.2015 ולהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 15.6.2015, יתבקש כב' בית המשפט ליתן צו עיקול זמני על ..."

3.אין חולק כי שתי הבקשות, כמו גם שני צווי העיקול שניתנו, הומצאו למבקשים ביום 1.7.2015 בשעות הערב (19:30), לאחר הגשת הבקשה שלפני, מבלי שנתבקשה וממילא מבלי ניתנה אורכה לביצוע המסירה.

4.לטענת המשיבות לא עלה בידן להמציא את הבקשות וצווי העיקול למבקשים, זאת משהאחרונים "לא נמצאו בכתובת" הידועה - בביתם במצפה אבי"ב.

לשיטתם התנהלות המבקשים, אשר לא דאגו לעדכן כתובתם בתיק בית המשפט, סיכלה את ביצוע המסירה ובכך יש לשמוט את הקרקע תחת בקשתם.

עוד ובנוסף מפנות המשיבות אצבע מאשימה כלפי המבקשים, אשר בחרו מטעמיהם שלא לפנות לבא כוחן או לבית המשפט מיד עם היוודע להם, באקראי כטענתם, דבר הטלת העיקולים (24.6.2015) אלא כשבוע ימים לאחר מכן (1.7.2015).

5.לשיטת המבקשים לא היתה כל מניעה מעם המבקשות לבצע מסירה במשרדי מזכירות היישוב בו התגוררו, מה גם שעדכנו את כתובתם החדשה במשרד הפנים עוד בחודש מאי 2015 (ראה תשובת המבקשים לתגובת המבקשות).