ח' נ' רחום מאיר ובניו (1992) חברה לבנין פיתוח ויזום בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 23.8.07, עת הרים רשת ברזל כבדה, במהלך עבדותו אצל נתבעת 1.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.התביעה הוגשה נגד נתבעת 1 שהייתה מעבידתו של התובע בזמן הרלוונטי לתביעה (להלן: "הנתבעת"), ונתבעת 2 שביטחה את הנתבעת בביטוח חבות מעבידים. הנתבעת ונתבעת 2 ייקראו להלן "הנתבעות".

2.לטענת התובע, הוא הועסק אצל הנתבעת כטפסן. ביום 23.8.07, ובמהלך עבודתו אצל הנתבעת בבסיס הצבאי פלמחים, הרים יחד עם עובד נוסף, רשת ברזל כבדה. לטענתו, "לפתע ותוך כדי הליכה החליקה רגלו הימנית עת שדרך על חול, רגלו סובבה תוך כדי כניסת כף הרגל לתוך החול" (סעיף 4 לכתב התביעה).

בהמשך, פנה התובע לצורך קבלת טיפול רפואי בקופת החולים, משם הופנה לבדיקת אולטרסאונד שהעלתה חשד לנזק במניסקוס.

3.התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונקבעו לו נכויות כדלקמן:

א. מיום 24.8.07 ועד ליום 31.10.07 – נכות זמנית בשיעור 100%.

ב. מיום 1.11.07 ועד ליום 18.2.08 – נכות זמנית בשיעור של 20%.

ג. מיום 19.2.08 ועד ליום 31.3.08 - נכות זמנית בשיעור של 100%.

ד. מים 1.4.08 ועד ליום 31.10.08 – נכות זמנית בשיעור של 20%.

מיום 1.11.08 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סע' 48(2)(ז) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

4.מומחה רפואי מטעם התובע, ד"ר האשם קאסם, קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות משוקללת בשיעור 25%:

20% לפי סע' 48 (2)(ז)(II) לתקנות וכן הפעלת תקנה 15 לתקנות, באופן חלקי (רבע).