ת"א 4661-12-14 שלוש ואח' נ' עמותה לחינוך ותרבות לפי מסורת תימן מספר עמותה 58-0192144 ואח'

בפניי שתי בקשות שהוגשו על ידי התובעת שכנגד (להלן: "המבקשת"). בקשה אחת להורות על הזמנת עדים באמצעות תעודת עובד ציבור, שיתבקשו להבהיר סוגיות הנוגעות לתשלום וחישוב הארנונה המשולמת בקשר עם בית המשיבים ועדים נוספים שיתבקשו להבהיר מעמדם של המשיבים כבעלי זכויות בנכס. בקשה שניה להורות למשיבים לאפשר למודד מטעם המבקשת להיכנס לביתם לצורך ביצוע מדידות אשר יאפשרו לדעת האם קיימות חריגות מהיתר בניה.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להדחות.

הסכסוך נשוא המחלוקת נוגע לטענות בין שכנים אשר מחזיקים בנכסים גובלים. מחד, תביעה שהוגשה על ידי המשיבים (התובעים והנתבעים שכנגד), שעניינה חריגות בניה שבוצעו לטענתם על ידי המבקשת (הנתבעת והתובעת שכנגד). מאידך, תביעה שכנגד בגדרה טוענים המבקשים כי ביתם של המשיבים בנוי בחריגות קיצוניות ביותר הפוגעות פגיעה אנושה בפרויקט הייחודי של המבקשת ובקניינה (סעיף 28 לכתב התביעה שכנגד).

בע"א (י-ם) 6121/99 החברה להגנת הטבע נ' עמותת בית הכנסת הגדול אוהל משה (8.11.99) נקבע בין השאר כדלקמן:

"זכות התובע לעמוד על תרופה אזרחית בנושאי תכנון ובנייה מותנית לא רק בכך שהנתבע עשה מעשה בלתי חוקי, אלא גם בכך ש"המעשה גרם נזק כספי לתובע או פגע בנוחיותו או בהנאתו מרכושו" (ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי [8], בעמ' 1672 בין אותיות השוליים ג-ד;......

מכאן נובע, כי בעשיית המעשה האסור כשלעצמו אין כדי להקים זכות תביעה וכי על התובע צו-מניעה לעמוד בתנאי-סף של פגיעה מוחשית ("פוגע בנוחיותו או בהנאתו מרכושו"). "

קרי, אף אם נכונה טענת המבקשת כי ביתם של המשיבים נבנה בחריגות או סטייה מהיתר, אין בכך די ועליה להצביע על פגיעה מוחשית בזכויותיה.