ת"א 46602-01-17

לפניי בקשה לתשלום תכוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ותקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 (להלן: "התקנות").

התובע, יליד 21.11.31, חסוי, טוען שנפגע ביום 30.7.16 כהולך רגל בתאונת דרכים. בעקבות התאונה ופגיעת הראש ממנה סבל, המבקש נאלץ להתאשפז כשהוא במצב סיעודי מלא ונזקק להשגחה ולעזרה מלאה בכל פעולות היום-יום במוסד סיעודי בעלות של 13,500 ₪ לחודש והואיל והוא מצוי בחובות למוסד הוא נמצא בסכנת פינוי ממשית מהמוסד. כמו כן טוען ב"כ התובע המלומד כי מאישור משרד הבריאות עולה שאין למבקש זכאות למימון המוסד באמצעות משרד הבריאות, והוא נושא בכל העלויות בעצמו. סה"כ דורש המבקש 175,500 ₪ עבור אישפוז סיעודי לעבר ולעתיד וכן סכום גלובלי של 20,000 ₪ עבור הוצאות נלוות והוצאות הביקורים של בני המשפחה.

מנגד, ב"כ המשיבה המלומד גורס כי אין לשלם דבר לתובע כתשלום תכוף. ראשית לאור בעיית הכיסוי הביטוחי שטרם הובררה ונסיבות התאונה ש"לוטות בערפל". גם לגופו של עניין אין מקום לטעמו לביצוע תשלום תכוף שכן לתובע מונה אפוטרופוס עובר לתאונה ובין יתר מחלות הרקע של התובע מופיעה דמנציה, דבר אשר מעיד על מצבו הקוגניטיבי הקשה של התובע עוד לפני התאונה. זאת ועוד, מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע סבל גם מי.ל.ד., ממחלת לב איסכמית ומסוכרת, על כל המשתמע מכך.

לחלופין הנתבעת טענה כי מכל ת"ת יש לנכות את ההוצאות הנחסכות של התובע כאשר מהתיעוד שצורף בלבד עולה כי התובע מקבל סך של 9,119 ₪ לחודש, כאשר לא ברור האם משכיר את דירתו ואם כן- כמה מקבל תמורתה? האם מקבל פנסיה? וכי התובע לא הסביר בדפי החשבון שצירף מהם אותם שיקים עלומים בסך של כ-7,000 ₪ (ואף יותר) שיורדים מחשבונו; מהו הסכום שמשולם למי אביבים (1,180 ₪ אינו סכום הגיוני לאדם שמתגורר בגפו); מהו אותו פיקדון שאליו הלך הכסף לאחר התאונה ועוד.

בנוסף למחלוקת הנ"ל הגיש ב"כ התובע המלומד בקשה להחלפת המומחה שמונה ע"י כב' הרשמת קצבוי למומחה נוירולוגי שיקומי או נוירולוג אשר מתמחה בתחום הגריאטרי בכדי שבפני ביהמ"ש תהיה תמונה יותר רחבה ומדויקת בעניין מצבו של התובע לפני ואחרי התאונה והטיפולים שהוא זקוק להם בעקבות התאונה. ההגנה התנגדה לכך.

דיון והכרעה

סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים קובע כהאי לישנא:

"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב - הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים; תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי העניין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד".

תקנה 3 לתקנות קובעת כי:

"3(א) צרכי מחיה, לעניין סעיף 5 (ב) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש מגורים ולימודים. בקביעת שעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי העניין, יש להתחשב בהכנסותיו של הנפגע ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי העניין, ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר...

4. צרכי סיעוד לעניין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית;