ריהאוס ישראל בע"מ ואח' נ' קוגן

מבוא

1.הגב' אינה קוגן ביקשה לקבל שירותי תיווך לצורך מכירת דירה, המצויה בבעלותה ובבעלות בעלה. לצורך כך התקשרה הגב' קוגן בהסכם למתן שירותי תיווך ובהסכם בלעדיות למכירת נכס, עם משרד התיווך "ריהאוס ישראל בע"מ" ועם המתווכת הגב' טטיאנה סטשבסקי.

2.על-פי הסכמי התיווך והבלעדיות, ניתנה למשרד התיווך ולגב' סטשבסקי בלעדיות למכירת הדירה, תוך שצויין, כי הגב' קוגן מחוייבת להפנות כל רוכש פוטנציאלי למתווכים, גם אם אותו רוכש לא הגיע לדירה באמצעות המתווכים, וכי הגב' קוגן תהיה חייבת בתשלום דמי תיווך, גם אם הנכס יימכר בתקופת הבלעדיות, שלא באמצעות המתווכים.

3.היות ובעלה של הגב' קוגן עבד בחב' "אלתא", לה אתר פנימי לעובדים, בו מציעים העובדים הצעות שונות האחד לשני, הרי שהזוג קוגן ביקש להכניס סייג להסכם התיווך, ולפיו "למוכר יש אפשרות למכור את הנכס לאחד המכרים מעבודה ללא תשלום למתווך".

4.הדירה נמכרה על-ידי הזוג קוגן לבני הזוג מרציאנו, שאינם עובדי "אלתא", ולא היתה כל היכרות מוקדמת ביניהם לבין הזוג קוגן. הזוג מרציאנו הגיע לדירה, לאחר שקיבל את הפרטים לגביה מהגב' טלי אסרף, שהיא עצמה עובדת "אלתא".

5.היות ולגישת המתווכים, מכירת הדירה לזוג מרציאנו, איננה עומדת בסייג שנקבע בהסכם התיווך, הרי שהם דרשו מהגב' קוגן תשלום דמי תיווך, ומשפנייתם זו סורבה, הרי שהוגשה על-ידם תביעה.

הזוג קוגן בתגובה הגיש תביעה שכנגד, ובה נטען, כי המתווכים בהתנהלותם, ובפרט העובדה שפרסמו את הדירה במחיר שאינו ריאלי, גרמו לזילות של הדירה, עד שעמדה זמן רב בשוק והפכה בעיני קהל הלקוחות הפוטנציאליים לדירה "לא מוצלחת", עד שנאלצו למכור אותה במחיר שהוא נמוך ב- 110,000 ₪ מן המחיר שפורסם על-ידי המתווכים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

6.הגב' אינה קוגן (להלן – "אינה") ובעלה אלכס קוגן, היו בעלי הזכויות בדירה שברח' הר שומרון 4/19 אשדוד (להלן – "הדירה").

7.מר אלכס קוגן (להלן –"אלכס") הינו עובד קבלן, והועסק בתקופה הרלבנטית בחב' "אלתא".

8.הזוג קוגן ביקש למכור את הדירה, לאחר שהתקשר בהסכם לרכישת דירה חילופית (ראו בעדותה של אינה עמ' 17 לפרוט').

9.ביום 21.9.2015 התקשרה אינה בהסכם עם "ריהאוס ישראל בע"מ" והגב' טטיאנה סטשבסקי(להלן – "טטיאנה") (להלן שניהם ביחד – "המתווכים") לקבלת שירותי תיווך לצורך מכירת הדירה (ראו נספח 2 לתצהיר העדות הראשית של טטיאנה) (להלן – "הסכם התיווך"). בו זמנית להסכם התיווך נחתם גם הסכם בלעדיות למכירת הדירה (ראו נספח 3 לתצהיר העדות הראשית של טטיאנה) (להלן – "הסכם הבלעדיות").

10.בסעיף 4 להסכם הבלעדיות נרשם, כי "היה והנכס יימכר בתקופת הבלעדיות לרוכשים כלשהם, בין אם הרכישה בוצעה באמצעותכם ובין אם לאו, נשלם לכם מיד לאחר חתימת הסכם מחייב עמלת תיווך בשיעור של 2% (בצירוף מע"מ)."

יחד עם זאת, לבקשת הזוג קוגן, הוסף סייג בהסכם התיווך, בכתב יד, ולפיו "למוכר יש אפשרות למכור את הנכס לאחד המכרים מעבודה ללא תשלום למתווך".

11.אף שהזוג קוגן הם בעלי הזכויות בדירה, בחלקים שווים, הרי שהסכמי התיווך והבלעדיות נחתמו רק עם הגב' קוגן. יחד גם זאת, מר קוגן אישר בעדותו, כי היה מודע להסכם התיווך, ואף עמד על הכנסת הסייג להסכם התיווך (ראו עמ' 27 לפרוט' ש' 24 – 26).

12.בתחילת חודש 12/2015 מכר הזוג קוגן את הדירה, שלא באמצעות המתווכים, לבני הזוג יהודה ושירלי מרציאנו (להלן – "מרציאנו")(ראו בתצהיר עדותה הראשית ובחקירתה הנגדית של הגב' מרציאנו עמ' 26 לפרוט').

13.בין בני הזוג קוגן לבני הזוג מרציאנו לא היתה כל היכרות מוקדמת, עובר לחתימה על ההסכם למכירת הדירה, והקשר ביניהם נוצר באמצעות הגב' טלי אסרף, שהיא עובדת "אלתא" (להלן – "אסרף").

אין מחלוקת בין הצדדים, כי אף לא אחד מבני הזוג מרציאנו הינו עובד "אלתא".