ת"א 46533-10-19 שטרימר נ' מרמור (מורמורשטיין)

בפניי תביעה לסילוק ידו של הנתבע ומי מטעמו מדירה בה הוא מחזיק כדייר מוגן, ובקשה להשבת המצב בדירה לקדמותו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. ביום 27.12.1988 נחתם הסכם שכירות מוגנת (להלן- הסכם השכירות) לפיו משכירות האחיות אילזה שטרימר וגרדה בנדר (לבית קפולוביץ), דירה בת שלושה חדרים ונוחיות בקומת קרקע, בבניין מס' 36 ברחוב צפניה בירושלים, הידוע כגוש 30082 חלקה 19, (להלן- הדירה) לבני הזוג מרדכי ומרים מרמור החל מיום 1.4.1989. לכתחילה הוגשה התביעה נגד הנתבע ורעייתו המנוחה מרים, משהתברר כי נפטרה, נמחקה מן ההליך.

    

2. בשנת 2003 נפטרה גרדה בנדר, וילדיה, אורי ומיכאל ירש מחצית מזכויות הבעלות בדירה. בשנת 2011 נפטרה אילזה שטרימר ובנה, התובע, ירש מחצית מן הזכויות בדירה. בשנת 2018 נפטר אורי בנדר, בנה של הגב' גרדה בנדר.

    

3. ביום 5.8.2018 שלח התובע מכתב התראה לפיו על השוכרים לפרק בנייה שביצעו במבנה ללא רשות וללא היתר בכתב מראש, דבר העומד בניגוד להסכם והמהווה עילת פינוי. במכתב ההתראה נרשם, כי באם לא תוסר הבנייה בתוך 10 ימים, יהא התובע רשאי להפעיל את מלוא הסנקציות לפי הסכם השכירות.

   ביום 22.7.2019 שלח התובע מכתב נוסף בו התריע בנתבע כי עליו לפרק את הבנייה הבלתי חוקית וכי אם לא יעשה כן בתוך 7 ימים, יהווה הדבר הפרה יסודית של הסכם השכירות ותוגש תביעה לפינוי מושכר.

   משלא נעתר הנתבע לדרישה להריסת המבנה ולהחזרת המצב לקדמותו, הגיש התובע את התביעה שבכותרת לפינוי וסילוק יד ולהורות לנתבע לפרק את כל תוספות הבנייה.

   טענות התובע

4. התובע, שהוא הבעלים הרשום של מחצית מזכויות הבעלות בבניין מס' 36 ברחוב צפניה בירושלים, טוען כי הנתבע בנה בדירה תוספות בניה בשטח של כ-25.5 מ"ר בשלושה מוקדים שונים: (1) מימין לדלת הכניסה; (2) חדר אמבטיה ושירותים על בסיס מרפסת פתוחה שהייתה במקום; (3) חדר שינה נוסף. התובע צירף חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו המפרט את תוספות הבנייה הנ"ל ומוסיף שהנתבע ייחד לעצמו עוד 22.4 מ"ר בחצר הבית ובכך הגדיל ללא היתר את שטח המושכר בכ-47.9 מ"ר, שהינם כמעט כפול משטח המושכר המוגדר בחוזה השכירות. בנייה זו נעשתה ללא היתר מבעלות הדירה הראשונות או יורשיהן, וודאי שלא בכתב; בנייה במושכר ללא קבלת היתר בכתב מבעלי הנכס מהווה שינוי ותוספת למושכר העולה כדי הפרה לפי סעיפים 3. ב ו-22 לחוזה השכירות המאפשרים עילת פנוי לפי סעיף 1 לחוזה, וכן לפי סעיף 131 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן- חוק הגנת הדייר או החוק).