ת"א 46493-02-15 וידה אירועים בע"מ נ' אבו יחיאל - חברה לבנין בע"מ ואח'

בקשה לסעד ארעי וזמני שימנע שינוי מצב קיים בנכס שלבעלי הדין זכויות שונות בו.

1.המבקשת מפעילה אולמות אירועים בנכסים ששכרה מן המשיבה 3 במבנה הבנוי על חלוקות 14 ו-19 בגוש 2451, ברחוב הבושם 12 באשדוד (להלן: המבנה והמקרקעין). המשיבה 3 המחתה זכויותיה במבנה למשיבה 1, ומכרה חלק מזכויותיה במקרקעין למשיבה 2. המשיבה 4 אף היא בעלת זכויות במקרקעין.

2.בין המבקשת והמשיבות 1 ו-2 מתנהל ויכוח ער בחודשים האחרונים על השימוש במקרקעין. המשיבה 1 הגיעה עד כדי התראה בנקיטת הליכי פינוי נגד המבקשת; המשיבה 2 הגיעה כדי התראה בדבר כוונתה להקים גדר במה שהיא מגדירה כשטחה, שהמבקשת פולשת אליו, ומה שהמבקשת מגדירה כחניון השייך לה והנחוץ לפעילותה. על הרקע האמור הגישה המבקשת בקשה לסעד ארעי ולסעד זמני, הקוראים לצו (שנוסח באופן מקיף וגורף) המונע בתמציתו מן המשיבות לשנות את המצב הקיים במקרקעין, או לנקוט פעולות לפינוי המבקשת מן המבנה. זאת בגדרי תביעה כספית רחבת יריעה שהגישה המבקשת ביום 19.2.15 בדבר נזקים שנגרמו למבקשת כמו גם לצווים לאכיפת הסכמי השכירות ומניעת פגיעה בשטח החניון. ירידה לחקר הבקשה המפורטת מגלה שלמעשה שני הנזקים שהמבקשת חוששת מהם הם השניים שצוינו: כוונת המשיבה 1 (שעליה הודיעה ביום 12.1.15, נספח 21) לפעול לפינוי המבקשת החל מיום 12.3.15, וכוונת המשיבה 2 לפעול להקמת גדר בשטח החניון.

3.כיוון שחלף פרק זמן של מספר שבועות בין התראות המשיבות 1 ו-2 לא ראיתי ליתן צו ארעי "לעת הזו" (נכון ליום הגשת הבקשה), והוריתי על קבלת תגובות, ולו תמציתיות, של המשיבות. אלו הגיבו עתה. כיוון שלא נתבקש צו קונקרטי בעניינן של המשיבות 3 ו-4 לא נידרש כאן לתגובתן הקצרה. אשר למשיבות 1 ו-2, הרי שהן סבורות בתגובתן כי אין מקום למתן הצו.

4.ייאמר מיד כי אני מתקשה לראות לעת הזו את התוחלת במתן צו זמני ביחס למשיבה 1: היא התריאה בדבר כוונתה לנקוט הליכי פינוי, והכוונה היא להליכים לפי דין (כך עולה ממכתבה, נספח 21 לתביעה). זכותו המלאה של בעל הזכויות בנכס לנקוט הליכים שכאלה, כל עוד אינו נוקט בסעדים עצמיים שלא כדין, ובית המשפט יכריע. עם זאת, בעניינה של המשיבה 1 עומדת למבקשת זכות תשובה לתשובה. היא תבחן אם יש תוחלת בבקשה לצו ככל שהיא נוגעת למשיבה 1, ואם כן – תמסור תשובתה (ולחלופין – הודעה מעדכנת) עד יום 3.3.15.

5.אשר למשיבה 2: היא הגדירה כפי זכותה את תגובתה, נוכח סד הזמנים החריף שבו הוצבה נוכח עיתוי הגשת הבקשה לסעד זמני, כתגובה "ראשונית ותמציתית" שעליה היא שומרת זכותה להשלים טיעוניה ולהציג אסמכתאות נוספות. אאפשר לה. אולם לעת הזו אנו מצויים במצב שבו היא איתנה בדעתה להקים את הגדר ביום 28.2.15, בבחינת מנהג בעלים, ואין אפשרות מעשית להשלים את בירור הבקשה לסעד זמני קודם למועד זה. מצב דברים זה דוחק כבר לעבר צורך במתן צו ארעי לעת הזו, עד להכרעה בבקשה לסעד זמני. אשר לצו הארעי אפוא: מבלי להרחיב, הרי עיון ראשוני מלמד כי זכות בעלים לחוד וסעד עצמי לחוד. ככל שהמשיבה 2 גורסת כי המבקשת פלשה לשטחה, ואין מדובר בפלישה טריה, הרי שהדיפת הפלישה בדרך של הקמת גדרות, להבדיל מאשר בעתירה לפינוי, נחזית מוקשית. נתון זה, בצד הנזק שהמבקשת טוענת כי יוסב לה אם תוקם הגדר וייחסמו חלקים נרחבים בחניונים המשמשים את אולמות האירועים שלה, די בו לבסס בשלב זה צו במעמד צד אחד (ויוזכר שבהיעדר תגובה שלמה, אין לפנינו עדיין אלא בקשה לצו במעמד צד אחד). גם טעם מבורר באשר לנזק שנגרם למשיבה 2 כתוצאה מהשתהותה של המבקשת בהגשת המבקש (באופן שהיה בו כדי להקים שיהוי מאיין בבקשה) – לא הוצג באותה תגובה ראשונית.

ניתן אפוא צו ארעי, עד להחלטה אחרת בבקשה לסעד זמני, האוסר על המשיבה 2 להקים במקרקעין את הגדר שעל כוונתה להקימה ביום 28.2.15 היא הודיעה. תנאי לכניסת הצו לתוקפו – הפקדה עד יום 26.2.15 של ערבות בנקאית או פקדון כספי בסכום של 20,000 ₪ שישמשו ערבון להבטחת המשיבה 2 בגין כל נזק שייגרם לה כתוצאה ממתן הצו, אם תפסק התובענה או יפקע הצו מכל סיבה אחרת. מובן שמדובר בערבון שכוחו יפה לצו הארעי, לא הזמני, אם יינתן.

6.ההמשך הוא אפוא זה: אאפשר למשיבה 2 להשלים תגובתה לבקשה לסעד זמני, כפי שביקשה, זאת עד יום 3.3.15. כך תעשה גם המשיבה 3, שהגדירה תגובתה כראשונית. המבקשת תשיב לתגובות המשיבות 1 ו-4, אם רצונה בצווים שיחולו גם ביחס למשיבות אלה, עד יום 3.3.15. לאחר מכן תינתנה הוראות נוספות, לרבות באשר לקיום דיון. המזכירות תודיע לצדדים, ובנוסף המבקשת תודיע למשיבות מיידית וכן תודיע למשיבה 2 עם ביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ה, 25 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.