א.ע. נ' א.ו. מזרח תיכון בע"מ ואח'

‏‏1. לפניי בקשת התובע, בתיק המתנהל לפי פקודת הנזיקין, להטיל את המימון הביניים של שכר טרחת המומחית מטעם בית המשפט, על הנתבעות בלבד.

2. התובע, יליד 1962, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו במהלך עבודתו אצל הנתבעות, שהן המעסיקה של התובע והמזמינה של העבודות. לטענתו, עקב רשלנותן של הנתבעות, הוא נפל במהלך עבודתו ממרפסת בגובה של שלושה מטרים אל מרפסת אחרת, כתוצאה מרוח חזקה, ובהעדר מעקה.

    

3. מומחה מטעם התובע קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור משוקלל של 23.5% בגין שברים באגן ובקרסול. מומחה מטעם הנתבעות קבע כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 10% בלבד עקב הפגיעה בקרסול. נוכח הפער בין חוות הדעת מינה כב' הרשם את ד"ר מיכל עמית כהן כמומחית מטעם בין המשפט תוך שהוא מטיל את מימון הביניים בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, על שלושת הצדדים בחלקים שווים (ראו החלטה מיום 3.3.14).

    

4. לטענת התובע אין לו יכולת כלכלית לשאת במימון שליש משכר הטרחה.

    

5. בענייננו, לנוכח נסיבות האירוע הנטענות וחוות הדעת שהוגשו, יש סיכוי שאינו קלוש לקבלת התביעה, ויש תשתית מספקת לקיומה של נכות רפואית. ואף שלא נעלמה מעיניי האפשרות כי התביעה תיבלע בתגמוליי המל"ל, אין הדבר וודאי ומכל מקום אין להוציא מכלל אפשרות כי צד שלישי שאינו מעביד, ישלם פיצוי בשיעור של 25% בהתאם לחלקו באחריות. בנסיבות אלו, קיימת הצדקה להטיל את מימון חוות הדעת הנוספת על הנתבעות, אם אכן תונח תשתית מספקת לטענות התובע לעניין העדר יכולת כלכלית.

    

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הניח תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיו ולכן דין הבקשה להידחות.