ת"א 46482-04-13 אריה את עופר עבודות בניה ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

בהמשך להחלטות הקודמות בעניין גילוי המסמכים המבוקש מאת הבנק וכן מאת חברת אדן השרון בנייני איכות בע"מ, ולאחר קבלת תגובת אדן השרון, ניתנת החלטה משלימה זו.

הרקע הנוגע לעניין הוא זה, בקליפת אגוז: התובעים הגישו תביעה נגד הבנק בו נוהלו חשבונותיהם. אחת מטענותיהם היא כי פקדונות כספיים ששימשו בטוחה לחשבון התובעת 1, הועברו מחשבונה אל חשבון חברת אריה את עופר בע"מ, על מנת שישמשו בטוחה במסגרתו לפרוייקטים שונים של חברת אריה את עופר בע"מ. לימים, נקלעה חברת אריה את עופר בע"מ לקשיים ומונה לה נאמן במסגרת הקפאת הליכים. היא נמכרה לצד ג' ושמה היום הוא אדן השרון בנייני איכות בע"מ. לאחר המכירה, אבדו – לגישת התובעים – עקבותיהם של הפקדונות הכספיים (הנזכרים בסעיפים 75 ו-78 לכתב התביעה). התובעים טוענים כי הם – ולא החברה (אריה את עופר בע"מ או אדן השרון בנייני איכות בע"מ) – הזכאים לכספים אלה, שכן הכספים ניתנו כבטוחה לטובת פרוייקטים מסוימים ("אופרה על הים" על שלביו השונים) ואלה בוצעו ונשלמו בלא שהיה צורך לממש איזו מן הבטוחות. לשיטת התובעים, בהינתן האמור, פעל הבנק שלא כשורה אם אכן שחרר את הפקדונות הללו לחברת אדן השרון בנייני איכות בע"מ, שכן לא היא בעלת הקניין בכספי הפקדונות. על מנת להתחקות אחר גורל הפקדונות, עתרו התובעים לצו גילוי מסמכים כלפי הבנק וכלפי אדן השרון. בקשתם היא מקיפה וחובקת. היא כוללת בקשה לגלות את כל המסמכים הנוגעים לפרוייקט "אופרה על הים", שלפי הטענה בגדריו שועבדו הפקדונות כבטוחה לחיובי אריה את עופר בע"מ לבנק (סעיף 5.1 לבקשה מס' 15); דפי חשבון הבנק של חשבונות אחדים (16 חשבונות כמפורט בנספח לבקשה. ראו סעיף 5.2 לבקשה); דוחות המפקח מטעם הבנק (פז כלכלה) לגבי פרוייקט אופרה על הים (סעיף 5.3 לבקשה); הסכמים והתכתבויות בין הבנק לבין חברת אדן השרון (סעיפים 5.4 ו-5.6 לבקשה).

הבנק התנגד לגילוי המבוקש, לפי שטען כי גילה לתובעים חלק מן המסמכים שביקשו (בעיקר דפי חשבון), הגילוי המבוקש עתה נסב על מסמכים חסרי רלוונטיות להליך, וכן שמדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון בנקאי, ביחסי הבנק וחברת אדן השרון.

אדן השרון מתנגדת לגילוי המבוקש, ממספר טעמים, כגון שהכספים הנטענים הועברו על ידי הבנק לכיסוי חובות אחרים של התובעים; פרוייקט "אופרה על הים" אינו ולא היה פרוייקט של החברה ואין לה כל קשר אליו כיום (שכן היא מכרה לשותפתה, מתד ייזום והשקעות בע"מ, עוד בשנת 2011); המבוקש הוא רחב היקף ואינו חיוני להליכים ולא זו בלבד שגילויו יהא כרוך בטרדה רבה, אלא שהדבר עלול לפגוע באדן השרון ולחשוף את סודותיה המסחריים; התביעה התיישנה; חלק מן המסמכים היו בידי התובעים עת היו בעלי תפקיד בחברת אריה את עופר בע"מ, וחלקם עלה בלהבות כתוצאה מדליקות שפרצו בארכיוו התובעים עובר להקפאת ההליכים. עם זאת, אדן השרון לא התנגדה לגילוי המסמכים המצויים בידי הבנק, לתקופה שעד הקפאת ההליכים של חברת אריה את עופר בע"מ (29.3.04). יתר על כן. ביום 1.11.11 נכרת הסכם פשרה שהצדדים לו הם, בין היתר, התובעים וחברת אדן השרון. במסגרת הסכם פשרה זה, ובכפוף לביצועו, ויתרו הצדדים לו – "לרבות עופר ואריה גרשון ... על כל חוב ו/או תביעה ו/או דרישה האחד כלפי משנהו ..." (סעיף 7 להסכם נספח 1 לתגובה), אך למרות זאת, מטרידים התובעים עתה את אדן השרון בבקשה לגילוי המסמכים ואין להתיר להם לעשות כן.

לא ביקשתי בשלב זה את תשובת התובעים לתגובת אדן השרון, שכן באתי לכלל מסקנה כי לעת הזו, יש להיעתר לבקשה באופן חלקי. ככל שיהא צורך בהשלמת הגילוי בהמשך הדרך, לגבי יתרת המסמכים המבוקשים – תישמע אף עמדת התובעים.

אין חולק כי חיובו של צד ג' זר להליך לגלות מסמכים הוא הליך חריג ונדיר בנוף המשפטי. לא על נקלה ייעשה כן והמבקש להמריץ את בית המשפט ליתן צו גילוי מעין זה, נושא בנטל כבד. לעניין זה, ראו למשל רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז (5) 764 (2003); ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב (1) 563 (1988); רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד בע"מ, ניתן ביום 17.4.13, פורסם במאגר נבו (שם נקבע כי "גילוי מידע הנוגע לחשבונות הבנק של אדם שאינו צד להליך המשפטי אכן יותר רק במקרים נדירים ויוצאי דופן, אך חיסיון המידע הוא חיסיון יחסי ובהקשר זה נקבע כי בנסיבות מסוימות, בהן הועברו כספים לחשבונו של צד שלישי שלא בתום-לב, ניתן יהיה לגלות מידע על אודות חשבון זה לאחר שניתנה לצד השלישי, העלול להיפגע, הזדמנות להשמיע טענותיו והסתייגויותיו לגילוי"). בפרשת סקולר, עמד בית המשפט על השיקולים לבחינת הסרת החיסיון, כדלקמן:

ראשית, מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים;

שנית, קיומה של תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונאטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה לדיג ראיות;

שלישית, מבקש הגילוי נדרש לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות;

רביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי

(פרשת סקולר בעמ' 774).

עקרונות אלה יושמו בפסיקה מאוחרת וזכו לדיון בספרות. כך, נקבע כי יש ליתן משקל למידת יכולתו של בעל הדין מבקש הגילוי לבסס את עילתו אף בלא להיזקק למסמכים מאת צד ג'. אם אפשרות כאמור אכן קיימת (כפי שהיה למשל ברע"א 6746/13 מטאנס נ' ח'ורי, ניתן ביום 30.12.13, פורסם במאגר נבו) – כי אז ימאן בית המשפט לחייב צד ג' לגלות מסמכים; מנגד, אם לבעל הדין מבקש הגילוי אין אפשרות סבירה לבסס עילתו בלא הגילוי מאת צד ג' (ומובן הוא שמדובר במסמכים שיש להם רלוונטיות להליך המשפטי), כי אז ייטה בית המשפט לחייב הגילוי, אך זאת ייעשה במשורה ותוך הקפדה על זכויות צד ג' ובמיוחד זכותו לפרטיות ולהימנעות מחשיפת סודות מסחריים, מחד גיסא, ובשים לב לכך שהזכות לפרטיות אינה מוחלטת אלא יחסית והיקפה נגזר ממידת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נתבקש, לבירור המחלוקת שבמוקד ההליך (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה, ניתן ביום 15.3.11, פורסם במאגר נבו). ראו גם י' עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט אזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 283 (בעז סנג'רו עורך, 2007).

ומכאן – לענייננו. אני סבור כי בשלב זה יש לגלות את דפי חשבון הבנק לתקופה שמיום 1.1.03 ואילך, וכן את ההסכמים וההתכתבויות שבין הבנק לבין אדן השרון בנייני איכות בע"מ בנוגע לפקדונות. ייתכן שבהמשך הדרך, ואם לא יהא די במסמכים שיגולו כאמור, יהא מקום לשקול גילוי דוחות הליווי והביצוע לגבי פרויקט "אופרה על הים" (כנזכר בסעיף 5.1 לבקשה) ובדוחות פז כלכלה לגבי הפרוייקט האמור (סעיף 5.3 לבקשה).

אשר לדפי החשבון – התרשמותי הינה כי על פני הדברים, המידע הכלול בדפי החשבון עשוי להיות חיוני לניהול התביעה. יתר על כן, נראה כי אין בידי התובעים כל דרך אחרת להתחקות אחר גורל הפקדונות ולמעשה, חלק זה של תביעתם תלוי כל כולו בעיון בין היתר בדפי החשבון כדי לנסות לברר את העובדות לאשורן. דפי החשבון יכולים ללמד מה נעשה בכספי הפקדונות. במהלך הרגיל של העניינים, כספי תוכנית חיסכון אמורים להיות מוזרמים בתום תקופת החיסכון (או מעת שתם הצורך לשעבדם כבטוחה לחשבון) אל חשבון הבנק (עו"ש או חח"ד) והשאלה היא אם כך היה בענייננו ואם כן – מה עלה בגורלם לאחר שנותבו לחשבון (העו"ש או החח"ד)

בכל הנוגע לתקופה שמיום 1.1.03 ועד ליום 29.3.04, אין מניעה לגלותם גם נוכח עמדת אדן השרון (סעיף 39 לתגובתה);