ת"א 46471-04-14 י.ח. מט"ח ישיר בע"מ נ' בסד.ע.ב. פיתוח עסקי בע"מ

לפני בקשה לחייב את המשיבה, בהפקדת ערובה בסך 30,000 ₪ להבטחת הוצאותיה, היה ותידחה התביעה, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט- 1999 (להלן: חוק החברות).

תחילתם של ההליכים שבפניי, בבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בתיק הוצל"פ שמספרו 01-34690-14-01 בלשכת הוצל"פ בירושלים. הבקשה הוגשה בגין 7 שיקים בסך כולל של 319,000 ₪.

במסגרת דיון שהתקיים ביום 14.5.14 ניתנה החלטת כב' הרשמת יהלום בלהה לקבלת הרשות להתגונן של המבקשת, זאת לאור "הטענות העולות בדבר מסירת שטר על תנאי, למטרה מיוחדת, ומבלי שלמשיבה הוקנתה זכות קניינית בו, כישלון תמורה בעסקת היסוד, היעדר הסבה של השיקים למחזיק אשר אינו בבחינת "אוחז" כלל, טענות חוזיות וכן טענה לשימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב".

המבקשת מבקשת להורות למשיבה להפקיד ערובה להוצאותיה נוכח טענות כבדות משקל נגד התובענה, וסיכויי הגנה שקולים לכל הפחות למול סיכויי התביעה, כפי שקבעה כב' הרשמת יהלום בהחלטתה. כמו-כן, נטען כי עם הדרישה להטלת ערובה קמה חזקה לפיה, על המשיבה לשלם ערובה, כל עוד זו לא נסתרה, ובמקרה דנן מנהלה של המשיבה הצהיר כי אין בבעלותה נכסים, ומכאן, שאין ביכולתה של המבקשת לפרוע הוצאותיה מנכסי המשיבה בסוף ההליך, במידה והתביעה תידחה.

זאת ועוד, המבקשת מציינת כי יש להגן על זכותה החוקתית ולהימנע מפגיעה נוספת בקניינה, כפי שנעשה בהטלת עיקולים על כלל נכסיה, אשר לגביהם נקבע כי התבססו על מסמכים מזויפים, ואלו גרמו להשבתת עסקיה למשך שלושה שבועות ולפגיעה דרמטית בקניינה.

באשר לגובה הערובה, המבקשת טוענת כי נוכח התנהלותה הבעייתית של המשיבה, שהתבטאה בהחלטת כב' הרשמת יהלום לחיובה של המשיבה בערבון בסך 8,000 ₪ להבטחת נזקיה של המבקשת, מעבר להתחייבות העצמית וערבות צד ג', והעובדה כי המשיבה שילמה למבקשת הוצאותיה בסך 5,000 ₪ שפסקה כב' הרשמת, רק לאחר פתיחת תיק בשלכת ההוצאה לפועל, יש להורות עליה להפקיד סכום של 30,000 ₪.