ת"א 46413-11-11 הל-פון תקשורת ויעוץ 2003 בע"מ נ' ספורי

ביום 24.11.11 הגישה התובעת, חברה בע"מ העוסקת במכירת טלפונים סלולאריים, תביעה כספית נגד הנתבע לתשלום חוב בסך 40,286 ש"ח אשר נצבר לזכותה בעטיה של מערכת יחסים עסקית בה שימש הנתבע כמשווק של מוצרי התובעת.

למען שלמות התמונה יובהר, כי תביעה זו הוגשה לאחר שבשנת 2006 הוגשה נגד הנתבע תביעה בעילה זהה על ידי "הלפון – חוסאם מועד תקשורת בע"מ", אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, זאת מחמת העדר יריבות.

לפיכך, זכותה של התובעת בתביעה זו היא תולדה של הסכם המחאת זכויות שניתן לטובתה ביום 1.4.03 מאת חברת הלפון – חוסאם מועד תקשורת בע"מ.

במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע, כי היחסים העסקיים עם התובעת הסתיימו באמצע שנת 2002 או לכל המאוחר בשנת 2003, לפיכך התיישנה תביעתה.

בקשה הנתבע לסילוק התביעה על הסף נדחתה על ידי ביום 23.12.12.

על החלטה זו הגיש הנתבע בקשת רשות ערעור וביום 11.2.13 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע, כי אין מקום לסלק התביעה על הסף מחמת התיישנותה מקום שנדרש בירור עובדתי ביחס לשאלת סיום היחסים העסקיים בין הצדדים.

ביום 20.1.14 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים, זאת אך ביחס לשאלת ההתיישנות.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

אם כן, השאלה העומדת כעת לדיון היא האם התיישנה התביעה שלפניי, אם לאו.

כידוע, מרוץ ההתיישנות מתחיל מיום שנולדה עילת התביעה דהיינו- היום שבו מתגבשות העובדות המזכות את התובע בקיום החיוב של הנתבע.