ת"א 46373-09-16 דנטאקסס בע"מ נ' מוקד אמון (1995) בקרה וסיור בע"מ

בקשה לחיוב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות.

1.מדובר בתביעה לתשלום 285,981 ₪, פיצוי על נזק שנגרם לפי הטענה בגין פריצה לבית עסק של התובעת. הנתבעת היא חברת מוקד עמה התקשרה התובעת בהסכם למתן שירותי מוקד. לטענת התובעת הנתבעת התרשלה כלפיה הן באופן התקנת מערכת האזעקה והן במתן שירותי המוקד, היא הפרה את התחייבויותיה החוזיות, ומכאן אחריותה למלוא הנזק שנגרם.

2.הנתבעת טוענת שהיא לא התרשלה בביצוע תפקידיה ומילאה את המוטל עליה בהתאם לקבוע בהסכם וללא דופי. ובכל מקרה, בהתאם לתנאי ההסכם, מוגבלת חבותה לתשלום פיצוי בסכום שאינו עולה על 60 פעמים ממוצע דמי המינוי ששילמה התובעת בשלושת החודשים שקדמו לפריצה, אין כל חבות בגין נזקים עקיפים, וגם משום כך אין לחייבה בתשלום הנזקים הנתבעים, שלגופם מוכחשים ומופרכים.

3. בבקשה זו טוענת המבקשת (נתבעת) שיש לחייב את המשיבה (תובעת) להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה, וזאת מאחר והמשיבה היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ובהתאם לסעיף 353א לחוק החברות ולפסיקה הנוהגת, יש לחייבה להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות.

4.המשיבה טוענת שיש לדחות את הבקשה ולו מהטעם שהיא אינה נתמכת בתצהיר כנדרש. לגופם של דברים, מצבה הכספי טוב כעולה מדוחות כספיים שצורפו לתגובה, סיכויי התביעה מבוססים וטובים, והמטרה היחידה בהגשת הבקשה היא להקשות עליה כדי שלא יהא לה יומה בבית משפט.

5.דין הבקשה להתקבל. המשיבה היא חברה שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת. לאור זאת ובהתאם לסעיף 353א לחוק החברות הכלל הוא שיש לחייבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, אלא אם תוכיח, ונטל ההוכחה רובץ עליה, שיש ביכולתה לשאת בתשלום הוצאות המבקשת אם תזכה בדין, או שבנסיבות העניין אין לחייבה במתן ערובה. הנטל להוכיח שאין לחייב בהפקדת ערובה מוטל על המשיבה היא התובעת, מאחר ובכל הנוגע לחברה בע"מ, חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל ואי החיוב הוא החריג (ראו למשל רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות, והאסמכתאות שם).

מכאן לטענות שעלו.

6.הטענה שיש לדחות את הבקשה בהיעדר תצהיר תומך אינה מקובלת עלי. כאמור נטל ההוכחה רובץ על המשיבה, על כן תצהיר המבקשת אינו תנאי הכרחי להגשת בקשה.

7.אשר לסיכויי התביעה. לא זה השלב לבחון את טענות הצדדים לגוף המחלוקת, אומר רק כי למבקשת טענות הגנה ממשיות, ולא מצאתי שסיכויי התביעה הם כה טובים עד שדי בהם כדי להצדיק שלא לחייב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות.

8.אשר למצבה הכלכלי של המשיבה. בהתאם לאמור, נטל ההוכחה בהקשר זה רובץ על המשיבה אך היא לא הרימה נטל זה, בשל מספר נימוקים. ראשית, המשיבה אינה תומכת טענותיה בעניין מצב כלכלי שפיר בתצהיר, ולמעשה די בכך כדי לקבוע שהנטל לא הורם. שנית, המשיבה מודה בחצי פה כי מצבה אינו טוב, מאחר ואף היא מודה שמאזן בוחן לא מבוקר לשנת 2016 מורה על הפסד, גם אם לטענתה הטעם לכך הם מחדלי המבקשת. המשיבה גם כותבת בתגובתה כי "התובעת אינה עשירה" (סעיף 21 לתגובה), כך שחששה של המבקשת, על פניו, אינו חשש בעלמא. שלישית, המסמכים שצורפו אינם מספקים. מה שצורף הם דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2014 – 2015 ומאזן בוחן לא מבוקר לשנת 2016. אין די באלו כדי לשכנע שמצבה הכספי של המשיבה שפיר במידה שיצדיק שלא לחייבה בהפקדת ערובה. כדי לשכנע בטענותיה היה על המשיבה להציג מסמכים הנותנים תמונה מלאה וברורה לגבי מצבה הכלכלי העדכני, ובהעדר תשתית מספקת, לא הורם הנטל.

9.מכך האמור אני מקבלת את הבקשה. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות סכום התביעה, אני מוצאת להעמיד את סכום הערובה על 22,000 ₪.

לא ראיתי להיעתר לבקשה החלופית של המשיבה להורות שהערובה שתופקד תהא ערבות אישית של בעל מניות בתובעת (סעיף 45), לא ברור זהות בעל המניות, יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום, ואף לא צורפה הסכמתו הכתובה להצעה זו. על כן הערבות תופקד במזומן או בערבות בנקאית, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

54678313

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו.