ת"א 46315-11-15 עאסליה למסחר כללי ותובלה בע"מ ואח' נ' סלימאן ואח'

לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 23.11.2015, בגדרה הוטל עיקול זמני על כל הכלים שבבעלות הנתבעת מס' 2, אשר פורטו ברשימה נספח A לבקשה להטלת עיקול זמני, שהגישו התובעים.

1. ביום 22.11.2015 הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה כספית על סך כ- 2.8 מיליון ₪. בכתב התביעה טענו התובעים, כי במסגרת היחסים העסקיים בין התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") לנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") הזרימה התובעת לנתבעת כספים והעמידה לה הלוואה, שבגינה היא נותרה חייבת לה סכום של 1,257,762 ₪. לצורך פירעון הלוואה זו חתמה הנתבעת על הסכם שלפיו היא התחייבה לפרוע את החוב בתשלומים חודשיים על סך 50,000 ₪. הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם ונותרה חייבת לה סכום ההלוואה. בנוסף נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סכום של כ- 1,200,000 ₪ בגין אספקת שירותים ומכירת ציוד שהתמורה בגינם לא שולמה. התובע מס' 2 (להלן: "התובע") טען, כי הנתבעת נותרה חייבת לו סכום של 300,000 ₪, שמקורו בהלוואה שהוא העמיד לטובתה מכספו הפרטי.

לתמיכה בטענות אלה צירפו התובעים לבקשה ולכתב התביעה מסמכים רבים, לרבות הסכמי הלוואה עליהם חתומה לכאורה הנתבעת, לוחות סילוקין של ההלוואות, כרטסת הנהלת חשבונות שעל פי הנטען הוסכם כי היא תהווה ראיה לאמיתות תוכנה באשר לחובה של הנתבעת, צילומי צ'קים ששולמו לנתבעת ועוד.

2.על סמך הנטען בבקשה ניתן על ידי ביום 23.11.2015, כאמור, צו עיקול, וזאת לאחר ששכנעתי, כי מתמלאים, לכאורה, התנאים למתן צו עיקול זמני.

3.המבקשת לא הגישה בקשה לביטול צו העיקול במועד הקבוע בתקנות, קרי בתוך 30 ימים ממועד מתן הצו (תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ורק ביום 20.1.2016, קרי בחלוף כחודשיים ממועד מתן הצו הוגשה בקשה זו לעיון מחדש. בבקשה לעיון חוזר טוענים הנתבעים, כי הם אינם חייבים למשיבים סכום כלשהו, אין כל חשש להכבדה קיימת או עתידית על ביצוע פסק הדין, וכי צו העיקול מגביל מאוד את פעילותה הכלכלית של המבקשת מבלי שיש כל הצדקה לכך. מאחר שאף אחד מהתנאים להטלת עיקול זמני אינו מתקיים, מן הדין לבטל את הצו.

4.דין הבקשה להידחות.

בית המשפט רשאי לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על ידו אם חל שינוי מהותי בנסיבות או התגלו לנתבעים עובדות חדשות שלא היו ידועות להם במועד מתן ההחלטה, ושיש בהן כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה ושינויה. תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן. מעיון בבקשה לעיון מחדש עולה הרושם, כי הנתבעים מבקשים לערוך דיון מחדש בבקשה להטלת עיקול זמני כאילו לא ניתן צו וכאילו מדובר בבקשה לביטול צו העיקול שהוגשה במסגרת הזמן הקבוע בתקנות. הם מעלים טענות הנוגעות לעילת התביעה עצמה, מעלים טענות לעניין העדר הכבדה על ביצוע פסק הדין על סמך עובדות ונתונים שהיו ידועים להם בעת מתן צו העיקול ושיכולים היו להביאם במסגרת בקשה לביטול צו העיקול.

הנתבעים אינם מצביעים בבקשתם על כל עובדה חדשה כזו המצדיקה עיון מחדש בצו העיקול, ואינם מצביעים על כל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק ביטול צו העיקול. אין ספק, כי עיקול זמני המוטל על נכסי החברה מכביד בצורה כזו או אחרת על פעילות החברה. ברם, עובדה זו הייתה ידועה לנתבעים, או לפחות הייתה צריכה להיות ידועה להם, כבר עם היוודע מתן צו העיקול ועל כן, היה עליהם לפעול בתוך הזמן שקובעות התקנות להגשת בקשה לביטול צו העיקול. גם העובדה כי הנתבעת מכרה שני רכבים במחיר "מצוין" כטענתה, ורכשה במקומם שתי משאיות אינה עובדה המצדיקה עיון מחדש בצו העיקול. לעובדה זו אין כל חשיבות לא לעניין מתן הצו ולא לעניין ביטולו, והניסיון של הנתבעים להיתלות בעובדה זו דינו להידחות.

גם הטענה שבכוונת הנתבעים להעביר את הפעילות הפיננסית של החברה מבנק מרכנתיל דיסקונט לבנק הפועלים בשל הכבדת ידו של בנק מרכנתיל על המבקשת ובשל נכונות בנק הפועלים להעניק לחברה אשראי בהיקף של כ- 14 מיליון ₪, אינה מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה. כפי שצוין קודם, אחת התוצאות של הטלת עיקול זמני היא הכבדה מסוימת על פעילותה של החברה ואין ספק שהכבדה זו הייתה ידועה או צריכה הייתה להיות ידועה לנתבעים בעת מתן ההחלטה. על כן, רצונם של הנתבעים וכוונתם להעביר את הפעילות של החברה לבנק אחר, והעובדה שבשל צו העיקול הדבר אינו מתאפשר, אינו מהווה טעם המצדיק עיון מחדש וביטול הצו. לפי גישה זו, כל אמת שמוטל עיקול על כספי חברה עסקית, תמיד היא תוכל להשתחרר מצו העיקול בטענה כי בכוונתה להעביר את הפעילות הפיננסית שלה לבנק אחר. גישה זו מרוקנת את צו העיקול מתוכן והופכת את המועדים הקבועים בתקנות לעניין המועד שבו יש להגיש את הבקשה לביטול צו העיקול לריקים מתוכן.