ת"א 46306-03-12 ואח' היבי ואח' נ' חלבי ואח'

1.עניינן של התביעות שלפני, בפרשת "עוקץ" שהתובעים נפלו בה קורבן, לטענתם, לאחר שהנתבע מס' 3 (להלן "איהאב") גרם להם לשלם לו סכומי כסף שונים בגין רכישת נכסים אשר נמצאים כביכול בכינוס נכסים בהוצל"פ באמצעות משרדם של הנתבעים 1 ו - 2. נטען, כי איהאב והנתבע מס' 2 חברו יחד לביצוע שורת מעשי מרמה וגזל וכי התובעים, שהאמינו למצגי השווא, העבירו לידי הנתבעים כספים עבור הנכסים, אולם לא קיבלו את הנכסים לידיהם.

2.כפי שעולה מכתב התביעה, בת.א. 46306-03-12, הנתבע מס' 1 (להלן "עו"ד נזיה חלבי") הנו עו"ד במקצועו ובעליו של משרד עורכי דין, אשר עוסק בתחום האזרחי, לרבות בנקאות והוצל"פ. הנתבע מס' 2 (להלן "ראני") הנו עו"ד במקצועו ובנו של עו"ד חלבי. איהאב, כך נטען בכתב התביעה, היה בזמנים הרלבנטיים לאירועים נשוא התביעה בעליו של עסק הקרוי א.מ. הסדרים אשר עסק במסירת כתבי בית דין, בין היתר מטעמו של משרד עורכי הדין חלבי.

נטען, כי מכח עיסוק המשרד מונו עו"ד נזיה חלבי וראני ככונסי נכסים על רכבים ונכסי מקרקעין השייכים לחייבים שונים ותפקיד המשרד היה למכור את הנכסים ולהעביר את התמורה לנושים המיוצגים על ידי המשרד לצורך כיסוי חובות החייבים ומנגד, להעביר את הנכסים על שם הרוכשים.

3.כתב התביעה מגולל טענות בדבר 10 פרשיות בהן הציע איהאב לתובעים, בהזדמנויות שונות, נכסי מקרקעין ורכבים, תוך ציון העובדה שהוא פועל בשמם ועל דעתם של עו"ד נזיה חלבי וראני, מכח תפקידם ככונסי נכסים. טענות כל אחד מהתובעים באשר להשתלשלות העניינים תפורטנה בהמשך ועל מנת שלא להאריך אסקור אך בקצרה את הנטען בכתב התביעה.

א.התובע מס' 1 (להלן "היבי") טען כי איהאב הציג בפניו שני נכסים בעכו אשר היו בכינוס נכסים על ידי משרד חלבי והציע לו לרכוש אותם כנגד סך של 220,000 ₪. נטען, כי איהאב התקשר בנוכחותו לראני ועדכן אותו כי מצא רוכש לשתי החנויות. נטען, כי לאחר שהיבי ראה את הנכסים ולאור דרישתו של איהאב לפיה התמורה תימסר במזומן מאחר ומשרד חלבי ידוע כעוסק בתחום ההוצל"פ, הוא מסר לידי עו"ד נזיה חלבי וראני המחאה בנקאית על סך של 170,000 ₪ וסך נוסף של 50,000 ₪ במזומן. משלא נרשמו הנכסים בהמשך על שמו, למרות דרישותיו, דרש להחזיר את כספו. נטען, כי הוסכם בין הצדדים שאיהאב יפקיד בידי היבי המחאה על סך של 220,000 ₪, אשר תהווה המחאה לביטחון עד להחזרת הכספים. משהופקדה ההמחאה, היא סורבה מחמת העדר כיסוי מספיק. נטען, כי הנתבעים הוליכו אותו שולל, לא העבירו את הנכסים על שמו ולא החזירו לו את כספו. היבי טען, כי פנה יחד עם חלק מהתובעים לתכנית "כלבוטק" וכי נציגי התכנית מחזיקים בידיהם בחומרים, לרבות הקלטות. הנתבעים הפעילו לחצים כבדים על התובעים להורות לנציגי "כלבוטק" שלא לשדר את התכנית, תוך התחייבות שיחזירו את מלוא הכספים שנטלו מהם. חרף דרישת התובעים, התכנית לא שודרה בסופו של דבר. לפיכך, פנו התובעים למשטרת ישראל והגישו תלונה נגד הנתבעים.

ב.התובעים מס' 2 ו - 9 (להלן "ח'דר" ו"עזו", בהתאמה) טענו כי בשנת 2009 פנה אליהם איהאב והציג עצמו כמי שפועל בשמם של עו"ד נזיה חלבי וראני. הוא הציע להם לרכוש שתי דירות ברח' ז'בוטינסקי בעכו וכן רכב מסוג מאזדה וטען בפניהם, כי מדובר בנכסים המצויים בכינוס נכסים על ידי עורכי הדין הנ"ל. איהאב הציג בפניהם את שתי הדירות ואת רכב המאזדה והם ביקשו לרכוש אותם. נטען, כי על דעת עו"ד נזיה חלבי וראני דרש איהאב מחאדר ועזו סך של 350,000 ₪. נטען, כי עו"ד נזיה חלבי וראני אשרו בפניהם את ההסדר ודרשו שהתשלום יועבר לידיהם במזומן. ח'דר ועזו ראו בעסקה הזדמנות טובה וטענו כי ידעו שמשרדם של עורכי הדין חלבי מוביל בענייני הוצל"פ וכינוס נכסים. הם טענו, כי העבירו לידיהם הנאמנות של הנתבעים סך של 20,000 ₪ ומשדרשו קבלה, הם נדרשו להשלים את מלוא סכום העסקה בטענה שרק לאחר מכן יקבלו את הקבלות בגין מלוא התמורה. לאור דרישתם של עו"ד נזיה חלבי וראני, גייסו ח'דר ועזו, כך לטענתם, את מלוא סכום העסקה והעבירו סך של 330,000 ₪ לידי הנתבעים. חרף העברת הכספים לא הועברו הנכסים לחזקתם של הנ"ל והזכויות בהם לא הועברו על שמם. נטען, כי משפנו למשרדם של עורכי הדין ודרשו להיפגש עימם, נתקלו בתשובות סותרות ושקריות והם הבינו שנפלו קורבן למעשים חמורים של גניבת כספם בדרכי רמיה. נטען, כי הנכסים לא נרשמו על שמם עד היום וכי הם היו שותפים בהבאת העניין בפני נציג "כלבוטק" וכן, בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל.

ג.התובע מס' 3 (להלן "דאהוד") טען כי איהאב פנה אליו בשנת 2009 והציע לו לרכוש דירת מגורים בכפר מכר - ג'דידה, אשר מצויה בכינוס נכסים, באמצעות עורכי הדין חלבי. נטען, כי דאהוד נפגש עם איהאב שהראה לו את הדירה והוא נדרש על ידי "הנתבעים ביחד ו/או בנפרד" (כך במקור - א.ר) לשלם סך של 224,000 ₪, מתוכם סך של 100,000 ₪ כמקדמה במזומן. נטען, כי משלא הועברה הבעלות והחזקה בדירה על שמו, הוא פנה לנתבעים אשר דחו אותו והוא הבין כי הם הוליכו אותו שולל. נטען, כי הנתבעים התחייבו להחזיר את הכסף והעבירו באמצעות איהאב המחאה על סך של 100,000 ₪ אשר חוללה באי פרעון מחמת היעדר כיסוי מספיק.

ד.התובע מס' 4 (להלן "כיאל") טען, כי הנתבעים פנו אליו באמצעות איהאב, הציעו לו נכס המצוי בכינוס נכסים ודרשו שישלם על חשבון העסקה סך של 43,000 ₪ במזומן. הוא טען, כי העביר לידי הנתבעים את הסך הנ"ל ומשנוכח לדעת כי הנתבעים הטעו אותו וגזלו את כספו, דרש מהם שיחזירו לו את הכסף, אולם הדבר לא נעשה עד כה.

ה.התובע מס' 5 (להלן "ופיק") טען, כי בשנת 2008 הציעו לו הנתבעים, באמצעות איהאב, לרכוש שני רכבים אשר מצויים בכינוס נכסים, בתמורה לסך של 230,000 ₪. הוא טען, כי ראני דרש ממנו לשלם לו במשרדו סך של 230,000 ₪ במזומן וכי עם קבלת הסכום הנ"ל יועברו על שמו הזכויות ברכבים במשרד הרישוי. ואפיק טען, כי כמו יתר התובעים הוא נתן אמון בנתבעים, כמי שעוסקים בענייני הוצאה לפועל וכינוס נכסים, ולכן שילם לידיהם את מלוא התמורה שנדרשה בסך של 230,000 ₪. לטענתו, הוא לא קיבל את הרכבים ולמרות שהנתבעים התחייבו בפניו להחזיר לו את כל כספו, הם לא עשו כן עד כה.