ת"א 46274-05-13 חסון נ' גד"ש ניר בע"מ

לפניי תביעה שבגדרה התובע עתר לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 498,741 ₪.

רקע וטענות הצדדים;

1. כפי שנטען בכתב התביעה, התובע הינו חקלאי ובעל עסק לגידול ולשיווק פירות וירקות (להלן: "הסחורה") מזה שנים רבות. בחודש 7/08 הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") פנתה לתובע בהזמנה לרכישת סחורה. לאחר שהצדדים סיכמו בע"פ את המחירים, אותם ציין התובע בסעיף 5 לתביעתו, הוא החל מספק את הסחורה כמוסכם לנתבעת, זאת למשך כ-4 חודשים.

    

2. עוד נטען, כי התמורה בגין הסחורה שסופקה הסתכמה בסך של 483,000 ₪, בהתאם לכמות ולמחירים המוסכמים. בפועל מהסכום שלעיל, כך נטען, הנתבעת ראתה לשלם רק 163,777 ₪ ועד היום היא לא טרחה להשלים את החסר.

    

3. התובע גם טען בתביעתו, כי הנתבעת משכה לפקודתו שיק ע"ס 21,762 ₪ ז.פ 24.2.09 , אולם לאחר ששיק זה הופקד, הוא חזר מהסיבה שניתנה הוראת ביטול.

    

4. מעבר לסכומים שלעיל, התובע גם דרש חיובה של הנתבעת בתשלום סך של כ- 40,000 ₪ בגין המכלים שבאמצעותם סופקה הסחורה לנתבעת ולקוחותיה ולא הוחזרו לידי התובע.

    

5. מהצד השני של המתרס, הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש על ידה, כי היא שילמה לידי התובע את כל הכספים המגיעים לו בתמורה לסחורה אותה רכשה. הנתבעת הדגישה בהגנתה, כי לא היה סיכום מראש באשר למחירי הסחורה שסופקה, אלא המחיר נקבע מדי יום ביומו בהתאם למחירי השוק ולאיכות הסחורה.