ת"א 46214-05-12

1.כללי 

פסק דין בתביעת בעל זכויות בחנות בקניון באריאל לנזקיו בעקבות הפרת הסכם שכירות עליו חתם הנתבע (ער אני לטענת ההגנה שביקשה להעמיד בספק את זכותו של התובע בנכס; אתייחס לכך בהמשך, תוך שאציין כבר עתה, שהנושא, לטעמי, שולי בהרבה מכפי שסברה ההגנה לטעון).

2. עובדות המסגרת – מוסכמות בחלקן

א.ביום 1.2.2012 חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו: "טיוטת הסכם שכירות בלתי מוגנת" (ואם לא חתמו על כולו, אין חולקין, שנחתם לפחות העמוד האחרון על ידי שני הצדדים). תקופת ההסכם, לשנתיים, החל מיום 1.3.2012, ודמי השכירות המוסכמים – 4,200 ₪ לחודש.

ב.במקביל, מסר הנתבע, בחור צעיר שככל הנראה, עשה באותה תקופה את צעדיו הראשונים בעולם העסקים, לתובע, 24 שיקים שסכום כל אחד מהם – כנ"ל. הראשון נפרע, והאחרים בוטלו. בד בבד קיבל התובע לידיו גם שטר ביטחון על סך 10,000 ₪ חתום על ידי הנתבע, ובערבות אמו (שכלפיה לא הוגשה תביעה זאת). כן מסר הנתבע 3 שיקים לבטחון להבטחת חובות כלפי עירית אריאל, חברת החשמל וחברת 'גירון' המעניקה שירותי ניהול למתחם הקניון.

ג. לגרסת הנתבע, עליה לא ביקש התובע לחלוק, קיבל הוא את מפתח החנות לידיו בסמוך למועד המוסכם [עמוד 27 שורה 22 לפרוטוקול], ואף החל בפירוק קיר גבס [שם, שורה 7 לפרוטוקול]. עם זאת, אין חולקין, לא ניתן לומר שבפועל נכנס הנתבע למושכר, ועל פני הדברים, במועד סמוך מאוד כבר ברור היה לכל, שעל הפרק הסכם שלא יתבצע בפועל. וכאמור, 23 השיקים שנועדו לדמי השכירות לחודשים הבאים, לרבות המוקדם שבהם, השיק שנועד לדמי השכירות עבור החודש הבא, בוטלו.

ד.מכתב ראשון שניתן ללא קשיים יתרים לראות בו כעין הודעת ביטול נשלח על ידי בא כוח הנתבע ביום 22.3.2012 [נספח א' לתצהיר הנתבע], ולמה שנכתב בו, ויותר מכך, למה שלא נכתב בו, אתייחס בהמשך. כותרתו – דרישה להשבת ההמחאות שנמסרו לתובע. זאת הייתה הכותרת גם במכתב נוסף ששלח עורך הדין כחודש וחצי לאחר מכן [נספח ב' לתצהיר הנתבע].

הגם שנחלקים הצדדים ביחס למספר שאלות כרוכות, דומה, יש באמור לעיל כדי להגדיר את מסגרת הדיון.

3.עיקר טענות הצדדים