ת"א 46188-04-14 אדמוב נ' שרייטר ואח'

1.הנתבע בתיק זה, נתבע בקשר לפעילות עסקית שניהל בישראל, עם התובע בשנים 2001-1006.

פעילות עסקית זו כשלה, והתביעה הינה לשיפוי בגין חובות עסקיים שונים בהם נשא התובע בקש לעסקים המשותפים.

בשנת 2007, לאחר ההסתבכות הכלכלית האמורה, ובעקבותיה, עזב הנתבע את הארץ והינו מנהל את חייו ברומניה.

2.הנתבע התגונן מפני התביעה, ובין היתר טען להתיישנות, לפערים בהתחשבנות, לפרשנות שונה של ההסכמות שבין הצדדים ועוד.

נסיונות להסדרי פשרה דיוניים ומהותיים לא צלחו.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית לתיק, והתיק קבוע לשמיעת ראיות ליום 30.5.2016.

3.ב"כ הנתבע עתרה לאפשר את חקירת הנתבע בשלב הראיות על תצהיר עדותו הראשית בדרך של "היוועצות חזותית". טעמי הבקשה הם מניעותו של הנתבע מלהגיע לישראל, נוכח שאיפתו להתחמק מנושיו, מהליכי הוצאה לפועל ומצווי עיכוב יציאה מן הארץ התלויים ועומדים נגדו.

על פי הנטען בבקשה יש להתחשב בשאיפת הנתבע לברר את התביעה, למרות שאיננו בארץ, ואף בנכונותו להגיע להסדר, ואין לאפשר לתובע, אשר הגיש תביעתו בידיעה כי הנתבע לא יגיע לארץ, ועל כן שלא בתום לב, להינות ממגבלותיו של הנתבע.

ב"כ התובע מתנגד לבקשה ומפנה לפסיקה רבה בנושא היתר לשמיעת ראיות בדרך של "היוועצות חזותית", תנאי ההיתר וסייגים שונים, ובין היתר מפנה לשיקולים של מדיניות לפיה מחייבים בעל דין להתייצב לדיונים בעניינו, ואף נמנעים מליתן סעד כמבוקש מקום שבו הטעם להימנעות מהעדה בישראל הוא התחמקות מנושים (ראה רע"א 3810/06 יורם דורי את צ'ייקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ. שמאי גולדשטיין (פורסם בנבו)). ב"כ התובע אף מפנה לכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר.

4.עיינתי בבקשה ובתגובות ואף בפסיקה שנזכרה, ולא מצאתי מקום להעתר לבקשה מטעמים אלה:

4.1הכלל הוא כי חקירתם של עדים נעשית בפני בית המשפט, וכרגיל אין לחרוג מכלל זה. כך במיוחד לגבי חקירת בעלי דין, נוכח המשמעות הרבה של התרשמותו הישירה של בית המשפט מחקירתם של בעלי עניין (ראה רע"א 3810/06 הנ"ל, פסקה 8 ו -19).

היתר לשמיעת עדות בדרך אחרת ניתן באופן חריג, ובנסיבות בהן הפנייה להיוועצות נעשית בתום לב, העדות רלבנטית וקיימת סיבה טובה המונעת התייצבות למתן עדות.