ת"א 46088-01-16

לפני בקשת הנתבעת למתן הוראות בכל הנוגע לנוכחות מלווה בבדיקת התובעת על ידי מומחה פסיכיאטרי מטעם הנתבעת.

בכל הנוגע לנוכחות בא כוחה של התובעת, הרי שדומה שהתובעת אינה עומדת על בקשה זו, כפי שעולה מתגובתה, ובכל מקרה, בעניין זה מקובלת עלי עמדת הנתבעת והמומחה מטעמה, כמו גם עמדת איגוד הפסיכיאטריה, כי אין מקום ואין כל צורך בנוכחות כזו.

בכל הנוגע לנוכחות בתה של התובעת, כמלווה, וכמי שנכחה גם בעת בדיקת התובעת על ידי המומחה מטעמה, הרי שכפי שנפסק לאחרונה ברע"א 3263/16 פלוני נ' בית ספר הרוא"ה שדרות, 7.6.16, יש לתת את הדעת להוראות סעיף 6א לחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק"). בין אם הוראות החוק חלות באופן ישיר (ודומה שאכן כך, נוכח הגדרת המונח "טיפול רפואי" בחוק) ובין אם הן חלות על דרך היקש, מהוראות אלו עולה כי "ברירת המחדל היא להתיר למטופל לעמוד על נוכחותו של מלווה בחדר, ככל שזה אינו מתערב במתן הטיפול הרפואי, כאשר מטפל רשאי שלא לאפשר נוכחות מעין זו אם הוא סבור כי יהא בכך כדי לפגוע באיכות הטיפול...על בית המשפט לבחון, תוך שקילת כלל הנסיבות, האם תתקיים פגיעה באיכות הבדיקה עקב נוכחות מלווה בחדר, מהי מידת הפגיעה והאם היא ניתנת לגישור, מלא או חלקי, באמצעות פתרון ביניים". המומחה מטעם הנתבעת, בענייננו, לא התייחס באופן ספציפי לשאלה אם נוכחות מלווה שאינו עורך דין בבדיקת התובעת תפגע באיכות הבדיקה. המומחה הפנה לנייר עמדה של איגוד הפסיכיאטריה, אך זה מתייחס לנוכחות עורך דין ולא לנוכחות אדם קרוב כמלווה. בהעדר הנמקה ספציפית וכיון שלא השתכנעתי כי נוכחות מלווה תפגע באיכות הבדיקה איני סבורה שיש למנוע מהתובעת הזכות לנוכחות כזו.

אני מתירה לבתה של התובעת להיות נוכחת בעת בדיקתה על ידי המומחה מטעם הנתבעת. המלווה תשב בחדר הבדיקה במקום צדדי ומרוחק ככל הניתן, כפי שיורה לה המומחה, כאשר לתובעת לא יהיה קשר עין עמה. המלווה תשב בשתיקה ולא תתערב באופן כלשהו במהלך הבדיקה, אלא על פי בקשת המומחה. למען הסר ספק מובהר כי אין להקליט את מהלך הבדיקה.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ו, 27 יולי 2016, בהעדר הצדדים.