ת"א 46083-03-14 הרשקוביץ ואח' נ' קרול ואח'

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.עניינה של התובענה זו, שהוגשה ביום 31.3.14, בקשה לסעד הצהרתי לפיו מלוא הזכויות בדירה מס' 7 בבניין מגורים ברחוב הושע 21 בירושלים (להלן – "הדירה") שייכות אך ורק לתובעים (שהם אחים), בקשה לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם לבצע כל פעולה בדירה, פיצויים בסכום של 250,000 ש"ח, וכן קביעת דמי מפתח ראויים

2.על פי כתב התביעה, התובעים הינם בעלי % 92 מהזכויות בדירה, וביום 1.9.83 הושכרה הדירה על ידם לנתבעים 1-2 , כאשר על השכירות חלים חוקי הגנת הדייר .

3.לטענת התובעים, בשנת 1992 או 1993 עזבו קרול את הדירה, ואף הודיעו כי הם מעדיפים שלא לקבל דמי מפתח באותה עת.

על אף זאת, הודיעו התובעים להם כי הם מוכנים לשלם את דמי המפתח, ומשמעות הדבר היא - שאין לנתבעים יותר זכויות כלשהן כדיירים מוגנים.

4.בסעיף 4 לכתב התביעה נטען, כי באותה עת הוסכם עם הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") כי הוא יטפל בעבור התובעים במציאת שוכרים בשכירות חופשית, וכן יטפל באחזקת הדירה במסגרת השכירות, אך זאת בתנאים הבאים:

א. כי איש מבני משפחת הנתבעים לא יגור בדירה;

ב. כי הנתבע לא יחזור להתגורר בדירה , וכי אין לו כל זכות כדייר מוגן;

ג. כי הסדר זה יתחדש מדי שנה בשנה , וכאשר יתבטל ההסכם – יהיו הנתבעים זכאים לקבל את חלקם בדמי המפתח.

5.לטענת התובעים, במשך כ-20 שנים טיפל הנתבע במציאת שוכרים לדירה בשכירות חופשית וכן טיפל בענייני התחזוקה השוטפת, ובתמורה לשירותיו קבל חלק מדמי השכירות ואת החלק האחר היה מעביר לתובעים.