ת"א 45978-11-11 טוכנר ואח' נ' מרקא רעננה בע"מ ואח'

בעניין: "בקשה לתיקון כתבי טענות" (בקשה מס' 50)

יש להצר על דרך הילוכם של התובעים בתיק 45978-11-11 (להלן: "המבקשים").

ראשית, במישור הבסיסי לעניין מועדים. רק לאחר שחלף המועד להגשת תגובה לתשובה, ורק לאחר שהמשיבים התבקשו להגיש אסמכתא בדבר מועד המצאת התשובה, ורק לאחר שהמשיבים אכן עשו כן, הוגשה תגובה לתשובה, מבלי שנתבקשה או ניתנה ארכה. זאת, לאחר עיכובים קודמים וארכות שניתנו למבקשים עוד קודם לכן. האם המבקשים נתנו דעתם על האפשרות כי הוחל במלאכת הכנת החלטה. האם לא היה זה ראוי לכלול ולו חלק מהטענות שבתגובה לתשובה כבר בבקשה, שהיא עצמה לאקונית, שהרי הטענות הכלולות בה אינן כאלה המתייחסות לטענות שלא ניתן היה לצפות כי יועלו ע"י המשיבים.

שנית, גם לעצם הטיעון, יכול ומוטב היה להימנע מהעלאת חלק מהטענות בתגובה לתשובה. כך, למשל, לא ברור אם יש מקום ליתן משקל כלשהו לציטוט מדברי כב' השופט וגנר בסעיף 3 שבה. המועד בו נאמרו הדברים שצוטטו בתגובה לתשובה נשמט ממנה (אגב, הדברים שצוטטו לא נאמרו בהחלטה בנוגע לסעדים זמניים, אלא בפס"ד שניתן בערעור על החלטת רשם בנוגע לסעדים זמניים). פסק הדין ניתן, והדברים המצוטטים נאמרו, ביום 28.11.11, כלומר עוד לפני העדות של המבקש 1 בדיון שהתקיים בפני כב' השופט וגנר לאחר מכן, ביום 14.12.11, עדות שמן הסתם עוד יכול וידובר בה בהתדיינות שבפניי. על רקע זה, ברור למדי כי האמירה לפיה מדובר כביכול בארבע חתימות, הינה הערכה גרידא, נטולת משקל ראייתי משל עצמה, וככזו גם יש להתייחס אליה.

כך, למשל, לא ברור הטעם באזכור דברים שנאמרו בהחלטות קודמות לעניין "זכות קנויה" לתיקון כתבי טענות, בסעיפים 8-9 של התגובה לתשובה. הדברים נאמרו בעבר, בהחלטה מיום 28.1.14 (בקשה מס' 34), והוזכרו בהחלטה מיום 24.11.14 (בקשה מס' 42). אך דובר במפורש על אפשרות - שכבר אינה רלבנטית כיום - שמא תהא נתונה בידי המבקשים זכות קנויה לתיקון כתב ההגנה לתביעה שכנגד, ככל שהמשיבים יבחרו להגיש כתבי טענות מתוקנים (בעקבות תיקון תביעה קודם ע"י המבקשים). המשיבים לא הגישו כתבי טענות מתוקנים, וממילא לא היתה בידי המבקשים "זכות קנויה" כלשהי בהקשר של תיקון נוסף בכתבי הטענות, ובוודאי שאין כזו כיום.

עתה, לגוף העניין.

יש ממש בטענת המשיבים (ס' 10 לתשובה) כי בקשה זו חורגת מהבקשה הקודמת לתיקון כתבי טענות שהגישו המבקשים ואשר נדחתה ביום 24.11.14. הבקשה הקודמת כללה בעיקר בקשה לתיקון כתב ההגנה שכנגד בתיק 45978-11-11 וכן בקשה לתיקון כתב ההגנה בתיק 9372-11-13. בקשה זו כוללת גם בקשה לתיקון התביעה העיקרית בתיק 45978-11-11. עם זאת, לעובדה זו כשלעצמה אין כל נפקות לעניין קבלת הבקשה. בהקשר זה מפנים המבקשים (ס' 10-11 בתגובה לתשובה) אל ההחלטה מיום 24.11.14, ובצדק הם עושים כן, שהרי באותה החלטה נדרשו מפורשות להגיש בקשה לתיקון כתבי טענות כך שבכל כתבי טענותיהם תופיע גרסה עובדתית זהה.

ההסתמכות על ההנחיה להגיש בקשה לתיקון כתבי הטענות כך שבכולם תופיע גרסה זהה, מהווה מענה ראוי לטענות בדבר היקף הבקשה - ביחס לכל כתבי הטענות - אך אין בה משום מענה לכך שהבקשה אינה עומדת בדרישות הפסיקה לעניין בקשה לתיקון כתבי טענות.

בהתאם להוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".