ת"א 45933-07-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' טרומדיה טכנולוגיות בע"מ

1.בפניי עומדת להכרעה בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף. המדובר בתביעת שיבוב שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בגין אירוע מיום 18/11/12 אשר בגינו שילמה המשיבה למבוטחת מטעמה את תגמולי הביטוח עוד ביום 17/1/13.

2.לטענת המבקשת, יש לסלק את התביעה על הסף מן הטעם שהופטרה היא מכל חובות העבר שלה, אשר קדמו ליום 2/9/13, במסגרת הסדר נושים שאושר בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד. ביום 23/12/12 ניתן למבקשת צו הקפאת הליכים ארעי, אשר הוארך מעת לעת, וביום 2/1/13 מונה לה נאמן להקפאת ההליכים. ביום 10/1/13 פרסם הנאמן הודעה פומבית בעיתונות בדבר צו ההקפאה והמועד להגשת תביעות חוב. ביום 2/9/13 אושר הסדר הנושים למבקשת בהליך ההקפאה ונקבעה תניית הפטר לפיה הסדר הנושים ממצה את זכויותיהם של כל נושי החברה ביחס לחובות שמועדם קודם למועד אישור ההסדר, וכי החברה תהא פטורה מכל חוב עבר ותביעה כלפיה בגין חובות עבר שאינם כלולים בהסדר. לפיכך, לטענתה, אין עוד מקום לנהל את ההליך כנגד המבקשת ויש להורות על דחיית התביעה לאור קיומו של מעשה בית דין וחוסר קיומה של סמכות עניינית לדון בעניין אלא בפני בית המשפט המחוזי שדן בהליך ההקפאה.

3.המשיבה טוענת בתגובה, כי המדובר בתביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה היא למבוטחה עקב נזקים שנגרמו לבית העסק של המבוטחת ביום 15/11/12 ובשל רשלנותה של המבקשת. תביעה זו מוגשת בין היתר מכח סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981. לטענתה, סילוקה של תביעה נעשה רק במקרים קיצוניים ביותר ובנסיבות יוצאות דופן שאינן מתקיימות בענייננו. עוד נטען, כי פסק הדין שאישר את הסדר הנושים מהווה מעשה בית דין בין הצדדים להסדר, ואילו כאשר מדובר בתביעה נזיקית לדמי נזק בלתי קצובים אשר אינם בגדר חוב בר תביעה בהליכי פירוק, כלשון סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, אין כל מניעה להגיש את התביעה מחוץ להליכי פשיטת הרגל בגין העוולה הנזיקית.

4.בתשובה טוענת המבקשת, כי הפטר מתביעות מטרתו למנוע ניהול תביעות סרק ומביא לסילוק התביעה על הסף, וכי במקרה דנן המדובר בתביעה על סך קצוב ומדוד בגין אירוע שקדם להליך הקפאת ההליכים, ומשלא הוגשה בגינו תביעת חוב – חסומה דרכה של המשיבה לאור פסק הדין החלוט מכוחו של ההפטר שניתן למבקשת.

דיון והכרעה

5.השאלה העומדת להכרעה בסוגיה שבפניי הינה: האם תביעת שיבוב, שהגישה המשיבה כנגד המבקשת, בגין אירוע שארע בטרם מתן צו הקפאת ההליכים כנגד המבקשת ואף בטרם אושר הסדר הנושים אשר כלל הפטר מחובות עבר, הינה בת תביעה בהליכי פשיטת רגל או פירוק? לכאורה, בהתאם לתשובה לשאלה זו – תוכרע הבקשה לסילוק על הסף שהגישה המבקשת. אולם, בטרם הכרעה בשאלה זו יש להידרש לטענות המבקשת לפיהן יש לסלק את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ומעשה בית דין.

6.לטענת המבקשת אין לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה זו אלא אך ורק לבית המשפט המחוזי שדן בהליך ההקפאה, ומכח חוסר הסמכות יש לדחות את התביעה על הסף. לפיכך, יש תחילה להדרש לשאלת הסמכות העניינית. במקרה שלפנינו, המחלוקת שבין הצדדים הינה האם התביעה דנן הינה בגדר תביעת חוב בהליכי פשיטת רגל/פירוק אם לאו. קביעה חיובית עשויה להוביל למסקנה כי במקרה דנן קיים מעשה בית דין לאור הסדר הנושים שאושר בידי בית המשפט של חדלות פירעון, בעוד שקביעה שלילית עשויה לאפשר את המשך קיום ההליכים המשפטיים בתביעה זו. פרשנות שכזו מצריכה הדרשות להוראות שבסעיפים 71, 72 ו-73 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, כנטען על ידי המשיבה. אולם, נראה, כפי טענת ב"כ המבקשת, כי עניין זה מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי - הוא בית המשפט של חדלות פרעון שדן בהליכי הקפאת ההליכים ואישור הסדר הנושים ביחס למבקשת. קביעה זו נתמכת בהוראת סעיף 350ב לחוק החברות, תשנ"ט-1999, הקובעת שלא ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד חברה שניתן לה צו הקפאת הליכים אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע. יתר על כן, מוסיפה הוראת סעיף 350 (ט1) לחוק וקובעת:

"בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף קטן (ט) או לפי סעיף 350יג מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם."

לפיכך, ובהתאם להלכה הפסוקה, הסמכות של בית המשפט של חדלות פרעון נמשכת גם לאחר אישור הסדר הנושים, ואין לבית משפט אחר סמכות לדון בכך. מכאן, שמלכתחילה היה על המשיבה לפנות לבית המשפט של חדלות פרעון לשם קבלת האישור הנדרש לצורך פתיחה בהליכים אלו שבפנינו, ואין לבית משפט שבפניו הוגשה התביעה הסמכות העניינית לדון בסוגיה (ראו בעניין זה: רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (פורסם בנבו 26/4/15), וכן: פר"ק (ת"א) 1748/02 משב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 26/5/14)).