ת"א 45927-08-16 שלום נ' ופיתוח ח.פ 5401566122 ואח'

בפני בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.

התובע הגיש תביעה כספית בסך 700,000 ₪, כנגד שורה ארוכה של הנתבעים, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו עקב ביטול הסכם מכר דירה.

מדובר בכתב תביעה ארוך, מסורבל, מבולבל, טרחני, רווי בנספחים, במסגרתו מעלה התובע שלל טענות כנגד שורה ארוכה של נתבעים, בין היתר, בעילות חוזיות ונזיקיות, מבלי לתת פירוט קצר וברור באשר לאחריות של כל אחד ואחד מהם. כפי שבית המשפט ציין בהחלטות קודמות, מדובר בתביעה מורכבת, ומוטב כי התובע ייעזר בייצוג משפטי כבר בשלב זה ולא רק בעת שמיעת ההוכחות בתיק.

המבקשת, נתבע 8 (להלן: "תאגיד המים"), הגיש בקשה למחיקה על הסף של התביעה כנגדו, מחמת העדר עילה והעדר יריבות. במסגרת הבקשה סקר תאגיד המים את הנספחים המצורפים לכתב התביעה. נטען כי עיון בנספחים מגלה שאין ממש בטענות התובע, הואיל והמסמכים מלמדים על כך שתאגיד המים פעל בהתאם להוראות הדין, והתקין את מערכת המים והביוב על בסיס האישורים והבדיקות שנמסרו לו, הכל ע"פ הדין.

באשר להיעדר עילה – נטען, כי ההוראות שאליהן מפנה התובע בכתב התביעה, אינן רלוונטיות ולא מקימות כל חובה כלפי המבקש, שכן הוראות הדין מטילות חבות על גופים אחרים, כגון הועדה המקומית או בעל ההיתר, ולא תאגיד המים. סעיף 157 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ט – 1965, מטיל את החובה על "הרשות המאשרת", קרי הרשות המקומית, ולא על תאגיד המים. לפי סעיף זה לפני שתאגיד המים מבצע את החיבור למערכת המים והביוב, עליו לקבל אישור מהועדה המקומית ועל בסיס האישור נעשה החיבור למערכת המים. נטען כי גם סעיפים 1.01, 1.04 וסעיף 1.26 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970, לא מקימות חובה בדין כלפי תאגיד המים. למעלה מן הצורך, נטען כי תאגיד המים פעל באופן סביר. שכן, תאגיד המים חיבר למערכת המים והביוב על יסוד אישור שניתן מ"רשות המאשרת", כמתחייב בסעיף 157א(ד)(1) וסעיף 157א(ד)(2) לחוק תכנון והבניה, תשכ"ט – 1965. תאגיד המים טען איפוא, שאם לתובע יש טענות לגבי אמיתות האישורים - עליו להפנות טענות אלה לנותן האישורים הרלוונטי. באשר להיעדר יריבות – תאגיד המים טען כי העובדות המובאות בכתב התביעה אינן מגלה יריבות כלפי תאגיד המים, מאותן סיבות.

התובע התנגד לבקשה. לטענתו, נספחי התביעה מגלים עילה ויריבות כלפי תאגיד המים. התובע טען שתאגיד המים הסתמך על אישור ובדיקות כוזבות, עת חיבר את המקרקעין למערכת המים והביוב, והיה על תאגיד המים לדעת שמדובר במצג כוזב. כתב התביעה מפרט עילות נוספות כנגד תאגיד המים, ולא מדובר רק בעילה של הפרת הוראה חקוקה. עוד נטען, שהבקשה מציגה מצג עובדתי ומשפטי שגוי: הדין מטיל חובה על תאגיד המים לבדוק שאכן בוצעו כל הבדיקות המתחייבות לחיבור מערכת המים והביוב, דבר שלפי הטענה לא נעשה בפועל.

תאגיד המים בתשובה חזר על האמור בבקשה. עוד הודגש, כי אף אם תתקבל התביעה לגופה לא ניתן ללמוד מהי מידת האחריות והנזק שעל התאגיד לשאת בנסיבות המקרה.

דיון והכרעה

בשלב מקדמי זה, מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי התביעה, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי למרות הליקויים החמורים באופן ניסוח התובענה, הרי שדין הבקשה להידחות.