ת"א 45904-06-15

לפני בקשה לסעדים זמניים המוגשת על ידי חברת מקורות כנגד המשיבה 1 המנהלת בית גידול חזירים באזור אעבלין (להלן: "החזיריה") וכנגד המשיבות 2-3 (הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד לחקלאות). במסגרת הבקשה המוכתרת כדחופה עתרה המבקשת למינוי כונס נכסים זמני אשר יפעל לתפיסת ומכירת החזירים ולחלופין למתן צו עשה זמני אשר יורה לחזיריה למכור את כל החזירים לאלתר.

כללי

הבקשה מוגשת יחד עם תביעה בגדרה מבוקשים שני סעדים עיקריים; האחד- להורות כי על המשיבה 1 לסיים את הפעלת החזיריה ועל מינוי כונס נכסים קבוע שיתפוס את החזירים וידאג למכור אותם (סעיף 90 לתביעה); השני- סעד כספי לתשלום החוב אותו צברה החזיריה כלפי המבקשת.

לשיטת המבקשת החזיריה צברה חובות כספיים מאחר שלכתחילה קיבלה מהמשיבה 2 הקצבות מים לחקלאות אשר אפשרו לה ליהנות מאספקת מים בתעריף נמוך אך בהמשך סירבה המשיבה 2 להעניק לחזיריה את אותן הקצבות מים בתעריף נמוך. בשל המחלוקות בין המשיבות עצמן באשר לזכאותה של החזיריה לתעריף מים נמוך, נמנעת החזיריה מתשלום וכך צברה וצוברת היא חובות כלפי המבקשת.

כעולה מן הבקשה, מקורות מצידה נמנעה מלנתק את אספקת המים בגלל החשש למותם של החזירים בצמא.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה וזאת מהטעמים הבאים על משקלם המצטבר-

1.ראשית ובמישור סיכויי התובענה קיים קושי אמיתי בשאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בסעד המבוקש בגדרי התובענה - להורות כי על המשיבה 1 לסיים את הפעלת החזיריה ועל מינוי כונס נכסים קבוע שיתפוס את החזירים וידאג למכור אותם – אשר משמעו הלכה למעשה בקשה להורות על סגירת החזיריה בגין חובות שצברה החזיריה כלפי המבקשת 1. המבקשת לא נדרשה לשאלת הסמכות הענינית כלל ועיקר ענין המקרין כמובן על סיכויי התובענה. יצוין כי הגם אם הסעד הכספי נמצא בגדרי סמכותו של בית משפט זה, הרי שבשים לב למבוקש נדמה כי סעד זה תפל לסעד העיקרי המבוקש.

אציין ומבלי לטעת מסמרות כמובן בשאלה זו, כי קיים ספק ולכל הפחות שאלה מוקשית היא – האם לבית משפט כלשהו סמכות להורות על הסעד המבוקש המצוין לעיל; שהרי ככל שקיימים חובות לבית עסק הדרך בה יש לנקוט היא הגשת תובענות כספיות בגין אותם חובות ולא בדרך של בקשה לסגירת בית העסק. מקורות יכולה כמובן, בהתאם לדין, שלא לספק שירות לאותו בית עסק בכדי להימנע מיצירת חובות נוספים וזאת בכפוף לאמור להלן; כך או אחרת הקושי עם המבוקש מקרין גם הוא על שאלת סיכויי התובענה.

יוער כי גם מהבחינה הפרקטית הצורך בסעד האמור אינו ברור כלול ועיקר; יש להניח כי ממילא אם תודיע המבקשת על הפסקת אספקת המים תפעל המשיבה 1 למכירת החזירים למצער לצורך צמצום נזקיה.

2.במישור מאזן הנוחות גם לשיטתה של המבקשת עצמה הנזק אשר נגרם לה כל זמן שלא ניתן הצו המבוקש הוא נזק כספי – הדיר במהותו. עת עסקינן בנזק כספי – הלכה היא כי כלל בית המשפט לא ימהר לתת הסעדים הזמניים המבוקשים.