ת"א 45870-05-13 שירותי בריאות כללית נ' מדינת ישראל

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בהשבת כספים אשר נגבו על ידי משרד הבינוי והשיכון כהוצאות פיתוח במסגרת עסקת הקצאת מקרקעין, מכוחה נמסר לתובעת מגרש בשטח 2,251 מ"ר לצורך הקמת מרפאה בעיר יקנעם עילית. במסגרת עסקת ההקצאה שילמה התובעת למנהל מקרקעי ישראל דמי חכירה מהוונים בשיעור 36.4% מערך המגרש וכן שילמה למשרד הבינוי והשיכון החזר הוצאות פיתוח בגין המגרש.

אליבא התובעת, גביית הוצאות הפיתוח נעשתה שלא כדין, בלא מקור חוקי לחיובה בתשלום. יתר על כן, הסכום אותו חויבה לשלם הוא מופרז ועולה לאין שיעור על הסכומים שנגבו על ידי הרשות המקומית בגין היטלי פיתוח במגרשים סמוכים. מכאן התביעה שלפניי, שסכומה הועמד על סך 3,461,424 ₪.

עיקר טענות התובעת (שירותי בריאות כללית):

2.ראשיתה של הפרשה בכך שמנהל מקרקעי ישראל (כיום, רשות מקרקעי ישראל) הקצה לתובעת מגרש לשם הקמת מרפאה לרווחת תושבי העיר יקנעם עילית. לתובעת היו טענות כנגד שיעור דמי החכירה וכן כנגד שיעור החיוב בהוצאות הפיתוח, אשר דרשה המדינה בגין הקצאת המגרש. הואיל ועסקה זו נכשלה והתנהלו הליכים משפטיים בגינה, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 23.10.2011 (להלן – הסכם הפשרה).

3.בהסכם הפשרה נקבע כי התובעת תקבל מגרש חלופי וכן הוסכם כי תשלם תחת מחאה את הוצאות הפיתוח בסך כ - 3.25 מיליון ₪, זאת מבלי לגרוע מטענותיה "בכל הנוגע להוצאות הפיתוח".

4.התובעת פעלה על פי הסכם הפשרה ושילמה את הוצאות הפיתוח שנדרשו ממנה. עם זאת,

דרישת המדינה לתשלום הוצאות הפיתוח הינה חסרת בסיס חוקי, שכן משרד הבינוי והשיכון לא הוסמך לגבות את הוצאות הפיתוח, אשר על פי דין משולמות לרשות המקומית. אף לא קיים חיוב חוזי מכוחו רשאי משרד הבינוי והשיכון לדרוש סכומים אלה מהתובעת.

5.יתר על כן, סכום דמי הפיתוח הוא גבוה בצורה קיצונית ובלתי סבירה, בהשוואה לתעריף היטלי הפיתוח בהתאם לחוקי העזר ביקנעם עילית, שם מצוי המגרש שהוקצה לתובעת ובו הוקמה המרפאה. כך, אילו הייתה התובעת מחויבת בהיטלי פיתוח בהתאם לחוקי העזר היה מסתכם חיובה בסך 1,283,250 ₪, חלף סך 3,350,325 ₪ (קרן) אותו חויבה לשלם למדינה.

עיקר טענות הנתבעת (מדינת ישראל):