ת"א 45868-06-16 רבינוביץ' נ' בית חולים ממשלתי שער מנשה ואח'

היום הוגשה "בקשה דחופה למתן צו עשה זמני" לשחרר את המבקש מבידוד. נימוקי הבקשה, והמצורפים אליה עוסקים כולם במה שאירע קודם ליום 23.6.16, בו נדונה בקשה דומה של המבקש, והסתיימה בהחלטתי. רק העמוד הראשון של הבקשה מתייחס למה שאירע לאחר החלטתי. המבקש לא נמנע מלצרף שוב את כל המסמכים שצורפו לבקשה הקודמת, ועוד פרוטוקול הדיון מיום 23.6.16, שאליו לא התייחס כלל בנימוקיו, אלא בעמוד הראשון. להסיר ספק, לא אדון שוב בבקשה הקודמת. אין שום עילה לעיון חוזר באותה החלטה.

עתה אתייחס לאמור בעמוד הראשון של הבקשה. דומה שהבקשה מבוססת על קריאה חלקית של החלטתי. בהחלטתי קבעתי, כי אני מורה על שיחרורו של המבקש לאלתר מחדר הבידוד בו הוא שוהה. קבעתי, כי אין בכך כדי למנוע מהמשיבים, אם ימצאו לנכון לעשות זאת על פי הפרקטיקה הרפואית הראויה, לשלוח את המבקש לבידוד לפי הוראה בכתב לזמן מוגבל, על פי אינדיקציות מתאימות לכך שהמבקש מסוכן לזולתו, כפי שנטען, ושאין דרך אחרת להפיג את הסכנה מלבד בידודו של המבקש. קבעתי, שאם תמצא ב"כ המבקש שהוראות החוק לא התקיימו, תשוב ותפנה בבקשה מתאימה.

אני דוחה את טענת המבקש, שלא שוחרר לפי החלטתי מיום 23.6.16. כעולה מתגובת המשיבים לבקשה קודמת של המבקש, המבקש שוחרר מהבידוד ביום 23.6.16 שעה 13.30.

אני דוחה את טענת המבקש, כי מעיון בתגובת בית החולים והדוחות שצורפו לה, עולה כי המבקש שוהה בבידוד באופן רציף, בלי שתקופת שהייתו נקבעה מראש, בניגוד להוראות בית המשפט. ההיפך הוא הנכון. עולה מהתגובה ומהדוחות, שהחל משעה 14.00 ביום 23.6.16 שוהה המבקש בבידוד לפי הוראות בכתב, לפרק זמן מוגבל של כ- 8 שעות בכל פעם, כאמור בהחלטתי ובסעיף 34 לחוק לטיפול בחולי נפש. זו אינה בקשה מתאימה על הפרת הוראות החוק לאחר החלטתי.

נטען על ידי המבקש, שלא הוצג כל תיעוד לקיומן של אינדיקציות ברורות למסוכנות המבקש ולא הוצגו דרכים אחרות בהן ניתן לעשות שימוש לצורך הקטנת הסכנה מהמבקש. חזרתי ועיינתי בהחלטתי, שמא שכחתי מה אמרתי. לא אמרתי בשום מקום שיש להציג לי תיעוד כזה. אי הצגת תיעוד אינה נימוק המצדיק מתן צו עשה זמני. המבקש לא טען שאינו מסוכן לאחר 23.6.16, ולא הציג חלופות אחרות למניעת מסוכנותו. למעלה מן המידה אציין, שכעולה מהדוח, נעשה ניסיון להוציאו מבידוד ביום 24.6.16 לקראת השעה שעה 10.00. המבקש אישר קיום דחפים להוציא לאנשים עיניים, והחזר לבידוד. בבדיקה נוספת נמצא שיש לו דחפים אלימים בנוכחות אנשים אחרים. אלו אינדיקציות המצדיקות הרחקתו מאנשים אחרים, לרבות מטופלים.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה לצו עשה זמני.

הגשת הבקשה בצורה בה הוגשה אינה ראויה. תשקול ב"כ המבקש אם הדרך הראויה היא הגשת כל המסמכים שכבר נדונו מחדש, והעלאת 49 סעיפי טענות בבקשה, שאף אחד מהן אינו מתייחס למועד שלאחר החלטתי הקודמת בבקשה לסעד זמני, ורק ההקדמה מתייחסת לכך בקצרה, תוך התעלמות בוטה מהכתוב בתגובה ובדוח שאליהם מתייחס המבוא הזה. מכיוון שהבקשה נדחית ללא תשובת המשיבים, אין צו להוצאות בשלב זה.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ו, 28 יוני 2016, בהעדר הצדדים.