ת"א 45821-07-15 אבו ראס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

לפניי בקשה למתן פסק דין חלקי נגד הנתבעים 3 – 7. בשלב זה לא ניתן ליתן פסק דין בהיעדר הגנה מהטעמים שיפורטו להלן.

1. עסקינן בתביעה שהגישו התובעים נגד רשות מקרקעי ישראל והנתבעים 3 - 7, למתן פסק דין הצהרתי המצהיר על זכויותיהם בחלקות 37 ו – 39 בגוש 17471 (להלן: "החלקות"), זכויות אותן רכשו לטענתם בהסכמים שנערכו בינם לבין המנוח מוחמד עבדאלפתאח ח'טיב (להלן: "המנוח עבדאלפתאח"), המנוחה סבחה חסן חכאשרה והנתבעים 6 - 7. החלקות הופקעו על ידי מדינת ישראל בהודעה על הפקעה ותפיסת מקרקעין שפורסמה ביום 19.03.1976 בהתאם לסעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943. אין חולק כי הבעלות והחזקה בחלקות עברה לידי רשות מקרקעי ישראל, וכי התביעה הוגשה לצורך קבלת פיצויי הפקעה מהמדינה בגין הפקעת החלקות כאמור.

2. כעולה מכתב התביעה, התביעה הוגשה נגד הנתבעת 4 זהייה ח'טיב כאלמנתו ויורשתו על פי דין של המנוח עבדאלפתאח. ואולם, לכתב התביעה לא צורף צו ירושה. הלכה היא, כי עיזבון אינו אישיות משפטית, כי אם כינוי למסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח, הא ותו לא, ועל כן לא ניתן להגיש תביעה נגד עיזבונו של אדם (רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה נ' מדינת ישראל משרד הביטחון). בהתאם לסעיפים 121 – 122 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965, תביעות בקשר לנכסים השייכים למסת נכסי עיזבונו של אדם שנפטר יש להגיש נגד מנהל העיזבון, ככל שמונה, ובמידה שלא מונה, יש להגישן נגד כלל היורשים על פי דין או על פי צוואה, ובהיעדר צווים כאמור לא לא ניתן להסתפק בתביעה נגד יורשת פוטנציאלית (האלמנה). בהיעדר צו ירושה למנוח עבדאלפתאח, התביעה נגד הנתבעת 4 הנה תביעה פגומה, שכן היא חסרה מסמכים מהותיים וצדדים מהותיים, ולא ניתן לדון בה כפי שהוגשה. משכך, הרי שממילא דין הבקשה להידחות ולו מטעם זה בלבד.

3. הנני מורה לתובעים להגיש לתיק בית המשפט תוך 90 ימים מהיום צו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבון המנוח עבדאלפתאח חטיב, אחרת תימחק התביעה בכללותה.

4. זאת ועוד, עיון בכתב ההגנה שהוגש מטעם רשות מקרקעי ישראל מעלה, כי רשות מקרקעי ישראל הכחישה את טענות התובעים באשר לזכויותיהם בחלקות האמורות וטענה, כי התובעים לא הראו כי רכשו את הזכויות האמורות. כך טענה, כי מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה לצורך הוכחת זכויות התובעים עולה, כי חסרים מסמכים כגון אישורי מיסים בגין שתי העסקאות נשוא התביעה וייפויי כוח מקוריים. עוד נטען, כי העסקאות נשוא התביעה לא נרשמו כלל בספרי המקרקעין וגם לא נרשמה בגינן הערת אזהרה, וכי מספרי תעודת הזהות של אחד הרוכשים לכאורה באחת העסקאות אינו זהה למפסר המופיע בכתב התביעה.

5. אין חולק, כי הזכויות בחלקות אינן רשומות עוד על שם הנתבעים 3 – 7, הם אינם בעלי הזכויות בחלקות מזה שנים, והזכויות בחלקות עברו לרשות מקרקעי ישראל מכוח ההפקעה האמורה. משכך, הרי שמי שעלול להיפגע ממתן פסק דין הצהרתי כמבוקש אינם הנתבעים 3 – 7 בלבד, כי אם גם רשות מקרקעי ישראל. על כן, בהינתן התכחשותה של רשות מקרקעי ישראל לזכויות התובעים בחלקות, לא ניתן ליתן בשלב זה פסק דין בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 3 – 7 המצהיר על זכויות התובעים במקרקעין, בטרם התבררו עד תום טענות הצדדים לעניין זה. ממילא גם אין בכוחו של פסק דין חלקי שיינתן בשלב זה בהיעדר הגנה נגד הנתבעים 3 – 7 בקשר לחלקות, כדי להועיל לתובעים, שכן אין בו כדי לחייב את הנתבעת בקשר לזכויותיהם בחלקות.