ת"א 45811-12-14

1.לפני בקשה לעיכוב הליכים והארכת מועד להגשת כתב הגנה עד לבירור המחלוקת בת"א 57218-11-14 (להלן: "התביעה לפינוי").

2.לטענתה של המבקשת נפתח על ידה הליך בתביעה לפינוי נגד המשיב לאחר שלטענתה נטש את הנכס לתקופה של למעלה מ 9 שנים. משכך, אם וככל שתתקבל תביעתה לפינוי ולכך שהמשיב נטש את הנכס, ישמוט פסק הדין בתביעת הפינוי הקרקע תחת תביעתו דנא של המשיב.

3.הבקשה הועברה לתגובת המשיב שמתנגד לה. לטענתו יש לדחות את הבקשה מאחר וזו לא נתמכה בתצהיר. המשיב מוסיף וטוען שיש לו טענות הגנה טובות נגד התביעה לפינוי שנטענו במסגרת זו ובית המשפט דנא אינו צריך להכריע בסוגיה זו. כל עוד לא ניתן נגדו צו פינוי, השכירות שרירה וקיימת.

4.המשיבה טוענת בתגובתה לתגובת המשיב, בין היתר, כי לא היו עובדות שמצריכות הגשת תצהיר.

5.תיק זה עניינו תביעה כספית בסך של 89,844 ₪ בגין פלישה וגרימת נזק ולתכולה במטרה להשתלט עליו.

המשיב טוען לנזק לנכס ולתכולה בסך של 57,500 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי ולנזקים נלווים נוספים.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

7.ראשית, מקובלת עלי עמדתו של המשיב לפיה אין זה מתפקידו וסמכותו של בית המשפט דנא להכריע ולברר המחלוקת בתביעת הפינוי במסגרת התיק דנא. לפיכך, טענות הצדדים לגופם של דברים בנוגע לתביעת הפינוי – אין מקומן במסגרת הליך זה.

8.ולגופם של דברים, גם אם תתקבל התביעה לפינוי זו צופה פני עתיד בלבד ועדין תיוותר תלויה ועומדת שאלת הנזק הנטען בתביעה דנא שכביכול גרמה המבקשת למשיב.