נוף ואח' נ' ישראל ואח'

אגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: "מד"א") פנתה לבית המשפט בבקשה לצמצם את הצו שניתן לבקשת הצדדים ביום 4.6.15, שהורה למד"א להמציא לידי ב"כ הצדדים את כל קלטות השמע של שיחות הטלפון שבוצעו ביום 16.12.10 בקשר עם ארוע שבמסגרתו הוזעק מד"א לגן ציבורי בחולון בו נמצא התובע 1 בנסיבות קשות שלא יפורטו כאן (להלן: "הארוע"). מד"א התבקשה להמציא גם תעודת עובד ציבור שבה פירוט של כל שיחות הטלפון שנערכו עם מוקד מד"א בהתייחס לארוע, לרבות שעות מדויקות של השיחות, וכן השיחות שבוצעו עם משטרת ישראל, ולהמציא את תיק מד"א במלואו בהתייחס לארוע, לרבות שמות מלאים של צוות מד"א שנטל חלק בארוע ושמות מוקדני מד"א שערכו שיחות טלפון עם משטרת ישראל ועם המודיעים על הארוע.

מד"א טוענת, כי לאור מדיניות שהתוותה אצלה על ידי ועדה להעברת מידע במד"א, היא מתנגדת למסירת קלטות של קריאות שהתקבלו במוקד מד"א, עקב חשש מניצול לרעה של מידע שנשמע ברקע השיחות הללו, שעוסק בצדדים שלישיים שאין להם קשר עם התובענה. מד"א טוענת כי מסירת העתקים פיסיים של הקלטות השיחות תפגע ללא הצדקה בתפקודה התקין ובפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם קשורים לתובענה.

מד"א הודיעה כי היא אינה מתנגדת למסירת תמלילי ההקלטות, תוך חיסוי פרטי עובדי מד"א, בצירוף תעודת עובד ציבור המעידה כי התמלילים נכונים ומדויקים, כך שמתאיין, לטענתה, הצורך במסירת הקלטות עצמן. מד"א אף צרפה לבקשתה, באמצעות תעודת עובד ציבור, תמליל של שתי שיחות טלפון שהתקבלו אצלה בקשר עם הארוע.

מד"א גם אינה מתנגדת למסירת פרטי ההתקשרויות הטלפוניות שבוצעו עם המוקד שלה בקשר לארוע, אולם לטענתה, במערכות של מד"א לא קיים תיעוד כלשהו בדבר פרטי ההתקשרות עם המודיע הראשוני. מד"א צרפה לבקשה, בתעודת עובד ציבור, דוח ארוע, הכולל את פרטי השיחה שבוצעה אליה בקשר עם הארוע.

מד"א טוענת כי חובתה שלא למסור את הפרטים המבוקשים מעוגנת בסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, הקובע כי רשות ציבורית לא תמסור "מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות... אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין", ובסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי פגיעה בפרטיות היא "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה". מד"א מפנה לפסיקה בה נקבע כי "ענייניו הפרטיים של אדם" מתייחסים "לכל מידע הקשור לחייו הפרטיים של אותו אדם, לרבות שמו, כתובתו, מספר הטלפון שלו, מקום עבודתו, זהות חבריו, יחסיו עם אשתו ועם יתר חברי משפחתו וכדומה" (ע"א 439/88 רשם מאגרי המידע נ' ונטורה, פ"ד מח(3) 808 (1994), 821), ולפסק דין נוסף בו נקבע כי "מידע הכולל את שמו של אדם, את ציון דבר היותו מועמד למשרה ציבורית וכן את הנימוקים לפסילת מועמדותו זו, עולה כדי ענייניו הפרטיים של אדם" (עע"מ 9341/05 התנועה לחופש מידע נ' רשם החברות הממשלתיות (פורסם בנבו) (19.5.09)).

הנתבעות 1 ו- 2, משטרת ישראל ומדינת ישראל (שהן למעשה נתבעת אחת), מתנגדות לבקשתה של מד"א והתובעים מצטרפים לעמדתן. לטענתן, אין לדעת אם תמליל השיחה שצורף לבקשתה של מד"א הוא חלקי או מלא, מי ערך אותו, והוא גם אינו כולל שעה מדויקת של שיחת הטלפון שבוצעה למד"א.

הנתבעות טוענות כי בניגוד למבוקש בצו, לא התקבל ממד"א מידע כלשהו לגבי שיחות טלפון נוספות שנערכו בהתייחס לארוע, לרבות שיחות בין מד"א ומשטרת ישראל. לטענתן, מד"א לא פעלה בהתאם לצו בית המשפט ולא המציאה את תיק מד"א במלואו, שאמור לכלול דוח ארוע מלא, שמות המוקדנים שניהלו את השיחות, רשימה של כל שיחות מד"א בהתייחס לארוע, יומן מוקד מלא ופרטי מזמין האמבולנס.

באשר לקבלת קלטות השמע המתעדות את השיחות שבוצעו עם מד"א בהתייחס לארוע, הנתבעות טוענות כי מד"א לא ציינה האם קיים מידע שעוסק בצדדים שלישיים ובאיזה מידע מדובר ולא פרטה האם פנתה לצדדים השלישיים וביקשה הסכמתם למסירת הקלטות.

לטענת הנתבעות, אין בהחלטת הוועדה למסירת מידע במד"א כדי לפטור את מד"א מהמצאת הקלטות המבוקשות ותיק מד"א המבוקש במלואו. הנתבעות טוענות כי מד"א כגוף ציבורי אמורה לאפשר עיון בכל מסמך שיש בו כדי לחשוף את האמת, והיא אינה מעלה בבקשתה כל טענת חסיון. קבלת הקלטות המבוקשות, לרבות המועדים המדויקים במהלכם התקבלו הקריאות למד"א, המועד בו הוזנק מד"א למקום ומועד הגעתו למקום, יש בהם כדי לקדם את חשיפת האמת וברור התובענה, וקיים סיכוי רב שיש במידע המבוקש על מנת לגשר על המחלוקות העובדתיות בין הצדדים ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר.