ת"א 45740-09-14 אפוטה נ' "החקלאי ראש פינה" אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

1. בפניי בקשה ליתן צו המורה לנתבעת להשיב בתצהיר ערוך כדין לשאלון שנמסר לה, ולצרף מסמכים ספציפיים שצוינו בשאלון. כן, לצוות עליה לנמק ולהסביר בפירוט כל סירוב להשיב על שאלה ו/או לצרף מסמך.

2. לטענת הנתבעת, דין הבקשה להידחות. הסעד המבוקש בכתב התביעה, הינו חיובה להעביר לידי התובע 122,770 ₪, שלטענתו מוחזקים על-ידה שלא כדין. מהות החיובים ואופן חישובם לא הועמדו במחלוקת בכתב התביעה. אשר על-כן, כתב ההגנה איננו מתייחס לסוגיית החיובים המפורטים בכרטסת הנתבעת ואופן חישובם, בשל כך שאינם בגדר אחת מחזיתות ההליך. עוד נטען כי התובע עצמו קבע בכתב התביעה, שמטרתה היא בירור האם הנתבעת מעכבת אצלה בזדון כספים המגיעים לו כדין (סעיף 13 לכתב התביעה). ברם, השאלון שנשלח על-ידו, רובו ככולו שאלות שמהותן נבירה בפריטים חשבונאיים מתוך כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת.

3.עוד טוענת הנתבעת, כי מתן מענה לשאלות אלו, לא יביא לקידום בירור המחלוקת, נשוא התביעה. בנוסף, המדובר בשאלות שהמענה אליהן מצריך בירור חשבונאי מעמיק ונרחב. מתן מענה, יהווה הכבדה על כתפיה, שלא לצורך, ושלא לטובת קידום התביעה ובירור המחלוקת בין הצדדים, כפי שהוגדרה בכתב התביעה. מה גם, שהשאלות המפורטות בשאלון מהוות ניסיון דייג למידע, אשר אינו רלבנטי לתביעה דכאן. לא זו אף זו, שמתן מענה לשאלון שבו מפורטות שאלות רבות שרובן ככולן אינן רלבנטיות למחלוקת שנקבעה בכתב התביעה, כמוהו כמתן הסכמה להרחבת חזית, דבר אשר אין בכוונת הנתבעת להסכים לו.

דיון והכרעה: 

4. השאלון כפוף לתנאי שהשאלות תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת, אולם מצד אחר, יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מדי על הצד שכנגד. הזכות להציג שאלות, אינה מצומצמת לעובדות השנויות במחלוקת במישרין, והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן או שאי-קיומן נוגע לקיום או לאי-הקיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין. אמות המידה לעניין השאלונים נקבעו בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984, המאשרת: "לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה". התנאי בדבר הרלבנטיות של השאלון נסמכת על הוראות תקנה זו. סייג נוסף שקבע הדין, הוא בתקנה 120 (ב) לתקנות, כי השאלון נחוץ: "כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...". השכל הישר ומידת ההגינות כלפי כולי עלמא, הם יועצים טובים לבית-המשפט בהפעלת שיקול הדעת, גם בבואו לבדוק אם השאלות נוגעות לעניינים הקשורים במחלוקת, קרי, הן רלבנטיות. נושא השאלונים ממחיש את מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים (ראה: א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), עמ' 283-284) (להלן: "גורן").

במסגרת שיקול הדעת של בית-המשפט לעניין גילוי מסמכים, אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך". בית-המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם "היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן" (תקנה 120(ב) לתקנות). תקנה זו קובעת אף, כי מטרת הצו היא לחסוך בהוצאות. הליך גילוי מסמכים מתנהל בשלביו המוקדמים של הדיון, ולכן אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלבנטיות של המסמכים שגילויים מבוקש בוודאות, ודי בכך, שיוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך. לצד העיקרון הבסיסי שלפיו יש לגלות מסמכים רלבנטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה שבו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין. הרלבנטיות של המסמך, היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק לצורך חשיפתו. יש גם לבחון אם הצורך לגלות את המסמך לשם גילוי האמת גובר על האינטרס הנוגד ומה היקף החשיפה הנדרשת (גורן, עמ' 254-256).

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, וכן לאחר עיון בשאלון, הנני נענית לבקשה.

6. השאלות שהופנו לנתבעת רלבנטיות לבירור המחלוקת, נשוא התביעה. אומנם, לכאורה משתמע מכתב התביעה, כי התובע אינו חולק על חיובי הנתבעת בכרטסת, ואלו לא הועמדו במחלוקת בכתב התביעה, ודי בעניין זה בעיון בסעיפים 8, 11 לכתב התביעה. יחד עם זאת עולה מכתב התביעה כי התובע אינו תמים דעים עם חיוביו על-ידי הנתבעת, ודי באמור בסעיף 7 לכתב התביעה, שם נטען כי: "האגודה מנהלת את הכרטסת, מוסיפה ומשנה חיובים וזיכויים לפי שיקול דעתה הבלעדי. יודגש, התובע חולק על החיובים בכרטסת. לדוגמא, כדי לסבר את האוזן, האגודה חייבה אותו עבור שירותים בשנת 2014 גם עבור 6 דונם מטע...אף על פי שהיא יודעת שהתובע עקר את אותה חלקה כבר ב-12/2013...". עולה מכך כי מהות החיובים ואופן חישובם, הן שאלות שהועמדו במחלוקת בכתב התביעה, בניגוד לנטען על-ידי הנתבעת.

7.משכך, היה מקום להעלות בשאלון שאלות בנוגע לחיוב כזה או אחר, מה מהות החיוב, מקור ההפרש בין חיובי ההדברה, כיצד נקבע החיוב בגין הדברה, מדוע חיוב לדונם במטע צעיר גבוה יותר מזה של מטע בוגר, מדוע סכום מסוים לא הועבר לתובע וכיוצ"ב, הואיל ושאלות אלו רלבנטיות לעניין הנדון, שעה שהתובע טרח להדגיש בסעיף 7 לכתב התביעה, כי הוא חולק על החיובים בכרטסת. האמור לעיל מתווסף לאמור בסעיף 17 לכתב התביעה: "כתוצאה מההתנהלות הבלתי ראויה של האגודה ואי העברת כספים להם התובע זכאי לפי הכרטסת, נגרמים לו נזקים כספיים גדלים והולכים. בשלב זה אינו יכול לקבוע את שיעורם הסופי. מסיבה זו אינו יכול לתבוע את נזקיו כבר עתה. התובע שומר על זכותו לעשות זאת כאשר יתברר שיעורם המלא".

8.זאת ועוד, היות וטענות ההגנה של הנתבעת היו, בין היתר, שהתחשבנויות לא תמו עם הפסקת החברות, אלא התובע נותר חייב לאגודה בגין פעולות שבוצעו עבורו במהלך שנת 2014 וטרם מועד הפרישה, ובכלל זה שהמסמכים שצורפו לתביעה אינם מהווים חשבון סופי, אלא בבחינת תמונת מצב שאינה יכולה בשלב זה לשקף באופן מלא את מצב כרטיסו המדויק באגודה, וכי בגין כל חבר, ובכלל זה התובע, מנוהל אצל האגודה כרטסת הנה"ח לפי כל כללי החשבונאות המקובלים, והיא אף הכחישה הנטען ביחס לחיוב עבור שירותים שניתנו לחלקה של 6 דונם מטע אבוקדו-אגס, הרי שזכותו של התובע להבין ממה נבעו החיובים וכיצד חושבו הם, כפי שעולה מחלק מהשאלות שנשאלו בשאלון ואף לבקש אסמכתאות לכך, ובכלל זה לשאול ולבקש אסמכתאות לגבי רכיבים שהופיעו בכרטסת, שכן שאלות ומסמכים אלו רלבנטיים לשאלות השנויות במחלוקת.