ת"א 4574-12-09 גנון ואח' נ' תורגמן ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שבבסיסן טענות הדדיות בדבר הפרת חוזה מכר מקרקעין שנחתם ביום 28.01.2008.

למען הנוחות ייקרא להלן התובע בתביעה העיקרית, מר אברהם גנון – התובע, והנתבע בתביעה העיקרית, מר דן תורג'מן – הנתבע.

רקע:

1.התובע היה בתקופה הרלוונטית בעל זכויות במקרקעין הידועים כחלק 8 בגוש 1501 בטבריה, עליהם קיים מבנה (להלן – הנכס). במקור היה התובע דייר מוגן בנכס, ובהמשך רכש את הזכויות בנכס מחברת עמידר. התביעה הוגשה מלכתחילה באמצעות יפוי כוח שניתן לבנו, ולאחר הכרזתו כחסוי ומינוי הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס על רכושו היא יפתה את בא-כוחו להמשך ניהול התביעה.

2.ביום 30.05.2007 חתמו הצדדים על הסכם לרכישת הנכס על-ידי הנתבע (להלן – ההסכם המקורי). את התובע ייצגו במו"מ בניו, שהדומיננטי ביניהם החל משלב מסויים היה מנחם גנון (להלן – מנחם).

3.על-פי ההסכם המקורי, התחייב הנתבע לשלם לתובע בעבור זכויותיו בנכס סך 135,000$ סכום נטו. כן התחייב הנתבע לשלם בעבור חובות הרובצים על הנכס לעמידר ו/או מינהל מקרקעי ישראל סך 40,000 ₪ (כסכום לא סופי), ובנוסף התחייב לשלם בעבור חלקם של עמידר ו/או מינהל מקרקעי ישראל בזכות הדיירות המוגנת. ההסכם המקורי נחתם על ידי רן גנון, אחד מבניו של התובע, על פי ייפוי כוח מטעמו.

4.ההסכם המקורי לא יצא אל הפועל. ביום 28.1.2008 חתמו הצדדים על הסכם חדש בפני עו"ד עופר לנקרי (להלן – ההסכם). על-פי האמור בהסכם, באותו שלב התובע היה רשום כחוכר של 60% מהנכס, וזכויותיו בשאר הנכס היו של דייר מוגן, תוך שהתובע הצהיר בהסכם כי הוא זכאי לרכוש את יתרת הזכויות מחברת עמידר. בהסכם נקבע כי תמורת זכויות התובע בנכס, ישלם הנתבע לתובע סך 953,000 ₪ אשר יועברו בתוך 30 ימים מיום חתימת ההסכם בנאמנות לידי עו"ד לנקרי. הוסכם כי הנאמן- עו"ד לנקרי - ישלם מתוך כספי הנאמנות לחברת עמידר את הסכום הדרוש לצורך רכישת יתרת הזכויות בנכס. עוד הוסכם כי הנתבע יישא בחוב התובע לעירייה עד לסך 30,000$, וכי מס שבח מקרקעין בגין העסקה ומס רכישה יחולו על הנתבע. בהסכם נקבע עוד כי בגין הפרה של הוראה יסודית בו ישלם הצד המפר לצד השני פיצוי מוסכם בסך 10% מסכום התמורה.

5.ביום 01.12.2008 חתמו הצדדים על נספח להסכם (להלן – הנספח). לפי האמור בנספח, הסכימו הצדדים לשנות את הקבוע בהסכם לעניין חובת תשלום המיסים בגין הנכס, באופן שהמוכר (התובע) ישלם באופן בלעדי את מס השבח. כן הוסכם כי התובע יישא במלוא החוב לעירייה עד למסירת החזקה בדירה.

6. לפי העולה מהראיות, הנספח להסכם הוגש לרשויות המס. התובע העיד לעניין זה, כי כשבועיים לאחר הגשת הספח, הגיע למשרדי מס שבח, והובהר לו על-ידי פקיד המס כי הדבר יגרור הערכה מחודשת לגבי שווי הנכס, ובעקבות כך נמשך ההסכם.

7.ביום 3.12.09 הוגשה התביעה דנן, בה התבקש סעד של חיוב הנתבע בתשלום מס השבח שהוטל על מכירת הנכס, ואשר באותה עת טרם שולם במלואו. כן תבע התובע תשלום הפיצויים המוסכמים לפי ההסכם, לנוכח טענתו כי הנתבע הפר את ההסכם במחדלו מלשלם את מס השבח. יצויין כי התביעה במקורה הוגשה גם נגד עו"ד לנקרי, שערך את ההסכם, אולם בהמשך הודיע התובע כי הוא מושך אותה בעקבות הסדר בין הצדדים, והתביעה נגד עו"ד לנקרי נדחתה.

8.לאחר שהנתבע לא התגונן, ניתן נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה. בהמשך בוטל פסה"ד, והנתבע הגיש כתב הגנה כן תביעה שכנגד בה התבקש סעד של השבת סכומים שונים ששילם הנתבע, לרבות סכום מס השבח ששולם על-ידו, וכן פיצויים בגין פרסום לשון הרע.

9. אין חולק כי מס השבח שולם בסופו של יום במלואו על-ידי הנתבע, כאשר התשלום הסתיים בינואר 2011.

10.נותרה, איפוא, תביעת התובע לתשלום הפיצוי המוסכם על-פי ההסכם, והתביעה שכנגד שהגיש הנתבע.

תמצית טענות הצדדים:

טענות התובע

11.לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילם את מס השבח במועד, אלא רק בחלוף יותר משלוש שנים לאחר החתימה על ההסכם, ולאחר שהוגש כנגדו כתב התביעה הנדון וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. כתוצאה מהאיחור הניכר בתשלום מס השבח, הוטלו על חשבונו של התובע עיקולים בזמנים שונים.

12.התובע טוען כי לפי המוסכם בין הצדדים, על הנתבע היה לשאת בתשלום מס השבח. לעניין זה טוען התובע, כי הנספח כפי שנחתם בשלב מאוחר לעריכת ההסכם, הינו מסמך פיקטיבי אשר נועד רק להקל על הנתבע בתשלום מס השבח.