ת"א 45738-07-15 ורחוביך ואח' נ' שירותי בריאות

1. לפני תביעה שהוגשה על ידי אלמן ועזבון בגין "איחור קיצוני" באבחון מחלת הסרטן בה לקתה המנוחה, ילידת 1958, ואשר כתוצאה ממנה נפטרה בתאריך 15/11/10, בהיותה בת 52 שנים.

2. מכתב התביעה עולה, כי המנוחה החלה להתלונן על רגישות, כאבי בטן שמאלית ואמצעית תחתונה, יציאות תכופות, נפיחות בבטן, דמם רקטלי ובהמשך – שלשולים דמיים, החל מתאריך 8/6/04.

התובעת נשלחה לבדיקות שיקוף ודימות אשר פורשו כתקינות, וכן לבדיקות קולונוסקופיה, אשר העלו קיומם של טחורים פנימיים בלבד, וכך קרה, שרק בתאריך 8/8/10 הופנתה לבדיקת כירורג, אשר ביצע בדיקה רקטלית וגילה גוש בגודל של 13 ס"מ בחלחולת, בסמוך לפי הטבעת, אשר בבדיקה התגלה כאנדוקרצינומה רקטלית. בשלב זה הייתה המחלה מפושטת, ולמרות טיפולים שקיבלה, נפטרה המנוחה ממחלתה.

3. התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של האונקולוג והפנימאי – פרופ' שמואל אריעד – המעריך, כי הרופאים התקבעו בחשיבה לפיה יתכן ומדובר בסרטן המעי הגס, וכיוונו את הבדיקות אליהן הופנתה המנוחה לצורך גילויו. לדבריו, נוכח המשך תלונותיה של המנוחה, והחרפת התסמינים מחד גיסא, ואי מציאת ממצאים חולניים בבדיקות הדימות ובדיקות האחרות, מאידך גיסא, חובה הייתה על הרופאים לחרוג מהחשיבה השמרנית, ולהפנות את המנוחה לביצוע בדיקות מוכוונות באגן, ואילו היו עושים כן, היו מגלים את המחלה לפני גילוייה בפועל.

זאת ועוד. נוכח ממדיו הגדולים של הגוש שהתגלה, ונוכח מיקומו, קרוב לפי הטבעת, סבור המומחה, כי ניתן היה לגלותו כבר בבדיקת הקולונוסקפיה שבוצעה בתאריך 15/3/07, ולדבריו, אין כל ספק שניתן צריך היה לגלותו בבדיקת הקולונוסקופיה שנערכה בתאריך 25/11/09, ואי גילויו מהווה, לדברי המומחה, "כשל מקצועי ברור".

המומחה מוסיף וקובע, כי אילו היה מתגלה הגידול בנובמבר 2009 (מועד ביצוע הקולונוסקופיה השניה) היו סיכוייה של המנוחה לריפוי מלא, בשיעור של 64%.

4. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. הנתבעת תגיש כתב הגנה בצירוף חוות דעת נגדית בתוך 120 ימים מתאריך היום.

ב. נקבע לקדם משפט לתאריך 2/12/15, שעה 8:30.