ת"א 45680-06-15 שלו נ' זוהר

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבע (להלן: המבקש) להתליית ההליכים בתיק.

יצוין בתמצית כי עסקינן בתביעת פינוי שהגיש התובע (להלן: המשיב) כנגד המבקש, דייר מוגן בבית שהזכויות בשטח עליו הוא בנוי הינן בבעלות המשיב. עילת התביעה דנן מבוססת על אי תשלום מלוא דמי השכירות שנקבעו מפורשות בפסיקתא מיום 20/6/10 שניתנה במסגרת הליך קודם שהתנהל בין הצדדים (ת.א. (נתניה) 9638/07) - תביעה שנקט המשיב כנגד המבקש (ואחרים) לתשלום דמי שכירות (להלן: תביעת דמי השכירות).

בכתב הגנתו של המבקש בתיק דנן (הוגש ביום 15/11/15) נטען, בין היתר, כי הפסיקתא שבחר המשיב להגיש לחתימה במסגרת תביעת דמי השכירות, הייתה "מעורפלת" כשלתוכה "הובלעו" סכומים שאין בינם ובין הקביעה הברורה בפסק הדין ולא כלום. על כן, נטען כי המדובר בפסיקתא שגויה.

הנימוק העיקרי עליו הושתתה בקשתו דנן של המבקש הינו תביעה לביטול הפסיקתא אותה הגיש למעלה משנה לאחר פתיחתו של הליך זה במסגרת ת.א. (נתניה) 54011-11-16 (להלן: ההליך המקביל). לטענת המבקש, באם תתקבל תביעתו לביטול הפסיקתא וזו האחרונה תבוטל – הרי שכפועל יוצא תידחה תביעת הפינוי דנן. עוד נטען על די המבקש כי באם תידון תחילה תביעת הפינוי דנן ואף תתקבל על יסוד הפסיקתא השגויה – הרי שייגרם לו נזק חמור שעה שהליך פינויו מהמושכר יהיה בלתי הפיך.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה דנן, בתגובת המשיב לה ובתשובת המבקש לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית יש להבהיר כי ההליך של "התלייה" אינו הליך המוכר במינוח זה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, כשלמעשה כוונת המבקש הינה כי בית משפט יעשה שימוש בסמכותו על-פי תקנה 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – "דחיית דיון ללא מועד". כך או כך, המדובר בסמכות שבשיקול דעת כשההחלטה בעניין הפעלת סמכות זו מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין ומניעת החלטות סותרות (ר' רע"א 346/06 באסם חזאן נ' קלאב אין אחזקות בע"מ [פורסם בנבו] (14/5/06)).