חן נ' אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ ואח'

תביעה כספית לפיצויים בסך 950,000 ש"ח בגין הפרת הסכם מכר.

א. מבוא וטענות הצדדים

1.ביום 23.5.1999 נחתם בין התובעת, גב' דורית חן, ונתבעת 1, אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ ("הנתבעת"), הסכם מכר (נספח ג' לכתב התביעה), בו נמכרה לתובעת דירה בת 3 חדרים, המצויה בגוש 6355 חלקה 15, רחוב המכבים 28 פתח תקווה ("הדירה"). פרויקט הבנייה בו נמצאת הדירה נבנה על ידי הנתבעת. נתבע 2, מר חיים גוטרמן, ("הנתבע"), שימש בתפקיד מנהל פרויקט הבנייה.

טענות התובעת

2.על פי הסכם המכר, הנתבעת הייתה מחויבת לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הבניין בו מצויה דירת התובעת כבית משותף, ואת הדירה כיחידה בבית המשותף, וזאת "מהר ככל שניתן". הנתבעת לא עשתה כן.

3.לאורך השנים התובעת פנתה בעניין הרישום לנתבעת, באמצעות הנתבע, פעמים רבות, עד שבאוגוסט 2018 הגישה תביעה נגד הנתבעת בבית המשפט המחוזי מרכז בת"א 25607-08-18 (להלן: "ההליך הקודם"). בהליך הקודם נעשה בין הצדדים הסדר בו הוסכם כי הנתבעת תמשיך לפעול לרישום זכויות התובעת בדירה, וכי ככל שאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לא יתקבל בתוך 24 חודשים, יהיה על הנתבעת להגיש הליך משפטי מתאים בתוך 30 יום בהינתן עילת תביעה. הנתבעת לא עשתה כן.

4.בהיעדר רישום נמנע מהתובעת למכור את הדירה במחיר ריאלי, אלא במחיר הנמוך ב- 450,000 ש"ח לפחות ממחיר השוק, כאמור במכתב המתווכת נטלי בארר (נספח ה' לכתב התביעה). נוסף לסכום זה, התובעת תבעה בגין עוגמת נפש סך של 500,000 ש"ח.

טענות הנתבעים

5.בהסכם המכר נכתב מספר פעמים ייעוד המקרקעין לדיור מוגן, והתובעת הצהירה כי ייעוד הבניין כדיור מוגן ידוע לה. הצדדים צפו את העיכוב ברישום הבית המשותף וכתבו זאת במפורש בחוזה.

6.הנתבעת התחייבה בהסכם המכר לבצע פרצלציה במקרקעין, לרשום את הדירה על שם התובעת כחלק מבית משותף, ולשאת בעלויות הרישום. לאחר שהנתבעת בנתה את הבניין כדין, בהתאם להיתר הבניה, וקיבלה אישורי העיריה על כך, החלה לפעול לביצוע הרישום כמחויב על ידה.