ת"א 45520-08-15

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המחלוקת בין הצדדים נסבה אודות גובה הנזק בלבד.

התובע והתאונה

1. התובע, יליד 28.4.1989 (בן 28), עובד כמתקן תקרים.

2. התובע נפגע ביום 24.9.2014 בתאונת דרכים, שעה שמשאית התנגשה ברכבו מאחור. ממקום התאונה פנה התובע למוקד חירום של קופת החולים ושוחרר לביתו בהמלצה לטיפול במשככי כאבים במידת הצורך. בהמשך, היה התובע במעקב אורתופדי במסגרת קופת החולים, ביצע טיפולי פיזיותרפיה, ומשאלה לא הועילו, הופנה גם לטיפולי רפואה משלימה.

   הנכות הרפואית והתפקודית

3. במסגרת ההליך מונה ד"ר משה לוינקופף כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע סובל מנכות בשיעור של 5% בעמוד השדרה המותני, לפי סעיף 37(7) א' חלקי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל), כשמנכות זו יש לנכּות מחצית בגין מצב קודם. משכך, הועמדה נכותו של התובע בגין התאונה על 2.5%.

   למומחה נשלחו על ידי התובע שאלות הבהרה. בין השאר, הופנה המומחה לתיעוד רפואי משנת 2009, חמש שנים קודם לתאונה, במסגרתו צוין כי לתובע טווח תנועות מלא בעמוד השדרה המותני. המומחה השיב כי לאור תיעוד זה, נכון יהיה לנכּות רבע מנכותו של התובע בגין מצב קודם, ומשכך העמיד את נכותו של התובע בגין התאונה הנדונה על 3.75%.