ת"א 4547-04-15 קויש נ' אוחנה

1.בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר עדותו הראשית של התובע, מהטעם שהם כוללים טענות משפטיות ועדויות סברה שאין מקומם בתצהיר.

2.התובע מתנגד לבקשה הן מטעמים דיוניים והן לגופן של דברים. לטענתו דין הבקשה להידחות בשל השיהוי בהגשתה, מאחר ולא צורף תצהיר לתמיכה בטענות, ומאחר והיא אינה מנומקת כראוי. לגופם של דברים נטען, מגמת הפסיקה היא מעבר מקבילות למשקל על כן אין למהר ולהורות על מחיקת סעיפים מתצהירים, וניתן יהא, בבוא העת, ליתן לאמירות את משקלן הראוי. זאת ועוד, התובע הוא עורך דין, ובנסיבות אלו הוא רשאי לכלול בתצהירו גם נושאים משפטיים שהם בגדר מומחיותו.

3.שלושת הטיעונים הדיוניים שעלו, אינם מקובלים עלי.

אין מקום לטענת שיהוי. התובע טרם העיד וממילא תצהירו טרם נתקבל כראייה, להבדיל מהגשתו לתיק בית משפט כחלק מתצהירי העדות הראשית של התובע. למעשה, הנתבע רשאי היה להעלות השגותיו במועד ההוכחות במעמד הגשת התצהיר כראייה, ולפיכך הקדמת ההתנגדות למועד ישיבת קדם המשפט אינה יכולה להיחשב כשיהוי. לכך יש להוסיף כי בהחלטה שניתנה בפרוטוקול הדיון מיום 02.02.16, בה ניתנו הוראות לגבי הגשת תצהירים, נקבע שיש להודיע על כל ההתנגדויות טרם קד"מ הנדחה, והתנגדות הנתבע עלתה בכתובים טרם קד"מ זה.

הטענה לפיה היה על הנתבע לתמוך טענותיו בתצהיר, שגוייה מאחר וטענות הנתבע אינן מבוססות על תשתית עובדתית כלשהיא. הטענה לחוסר הנמקה, גם היא אינה ברורה. הנתבע פרט בבקשתו רשימת סעיפים בהם, לטענתו, כלולות טענות משפטיות ועדויות סברה, להן הוא מתנגד.

4.ולטענות גופן. הכלל הוא שאין לכלול בתצהיר הצהרות משפטיות הנוגעות לדין או למצב המשפטי החל. תצהיר אמור לכלול עובדות ולפרט תשתית עובדתית רלוונטית, עמדות משפטיות אינן בגדר עובדות ומקומן בסיכומים.

טענת התובע כי הוא עורך דין המומחה לדבר, אינה מעלה או מורידה. סעיף 57ב לפקודת הראיות קובע כי דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראייה, ובפסיקה נקבע שאין מקום להגשת חוות דעת מומחה בעניינים משפטיים (ת.א 55970-12-13 ישראל קנדה נ. ביטון; תצ(מרכז) 54491-01-15 עידו בשן נ Easyjet plc). לאור האמור, אין לכלול בתצהיר טענות משפטיות או טענות שיסודן בעצה משפטית שקיבל המצהיר מפי בא כוחו. וככל שיש בתצהירים אמירות מסוג זה, יש להורות על מחיקתן.

5.עם זאת, ככל שהטענות המשפטיות הכלולות בתצהיר באות להבהיר את מעשיו, מחשבותיו או התנהלותו של המצהיר, או שהן חלק בלתי נפרד מגרסתו אין להורות על מחיקתן, מאחר ויש לאפשר קריאה רציפה וקולחת של גרסת המצהיר. למותר לציין, כי בבוא העת, ישקלו אמירות משפטיות אלו, בהתאם לדין ולדיני הראיות.

6.תצהירו של התובע שזור טענות משפטיות לאורכו ולרוחבו, ובקשת הנתבע מתייחסת ללא פחות מ – 47 סעיפים (מתוך 130 סעיפי התצהיר). ואכן, לא מעט סעיפים פותחים במילים "על פי מידע שנמסר לי מאת באי כוחי", או שאין בהם אלא ציטוט של הלכה משפטית שלדעת המצהיר רלוונטית להוכחת גרסתו. אין מקום לכלול סעיפים מעין אלו בתצהיר. עם זאת, יש לא מעט סעיפים שהאמור בהם שזור בתיאור עובדתי רלוונטי, ומחיקתם עלולה לפגוע ברצף או בהקשר הדברים. סעיפים אלו יש להותיר. ולאור הזהירות הנדרשת, סעיפים שהמסקנה לגביהם אינה חד משמעית לא יימחקו, ולמותר לציין כי לאמירות המשפטיות הכלולות בהם אין כל ערך ראייתי.