ת"א 45405-09-16 ארז ואח' נ' שם טוב

לפני בקשת הנתבעת למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי, בהתאם לתקנות 113 ו-117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיו מתבקש בית המשפט להורות לתובע לגלות בתצהיר את המסמכים המפורטים בבקשה, שהם הצהרת הון ודין וחשבון על התחייבויות ליום 31.12.15, דוח חברות בבעלות התובע ודוח עסקים ודוחות כספיים לשנת 2015 של כל החברות שבבעלות תובע 1.

לטענת הנתבעת, מדובר במסמכים חשובים להגנתה היות והתובע טוען כי כינויו "מיליארדר" מהווה לשון הרע. באמצעות הדוחות הכספיים והצהרת הון שהגיש התובע, תוכיח הנתבעת לטענתה, שהתובע אכן מיליארדר, לא מדובר בלשון הרע ומדובר בתביעת סרק, שנועדה לפגוע בה ולהרתיעה כדי שלא תעסוק בביקורת מותרת של הציבור על מעשיו.

התובע בתגובתו עותר לדחיית הבקשה בטענה כי המסמכים אינם רלוונטיים להגנת הנתבעת הטוענת בכתב ההגנה כי הביטוי מיליארדר איננו בגדר לשון הרע. התובע טוען כי מדובר במסמכים פרטיים ביותר, שחוסים תחת הגנת הפרטיות שקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. בהתאם להלכה, יש לבצע איזון בין הזכות לגילוי מסמכים לזכות לפרטיות . התובע עותר לכך שהמסמכים יועברו במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד ויוצא צו איסור פרסום בנוגע לנתונים המופיעים בהם. בנוסף נטען כי מדובר במסמכים שהם סודות מסחריים.

הנתבעת בתשובתה טוענת כי התובע מסר הציג חוו"ד כספית במסגרת תביעת לשון הרע אחרת, אותה הגיש כנגד העיתון ידיעות אחרונות. עוד נטען שהתובע לא הציג חוות דעת לגבי הביטויים השונים .

דיון:

ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ :

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים כידוע בתקנות 122-112 לתקסד"א.  הליכים אלו ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים" (ראו: רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי ([פורסם בנבו], 11.12.2007), פיסקה 5; רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ([פורסם בנבו], 14.8.05, פיסקה 6) (להלן: פרשת פלץ)). ..... תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א, הקובעת, כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות". הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: פרשת שמשון)). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. כך סוכמה ההלכה בנקודה זו:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק:לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: פרשת כיאט); ראו גם, פרשת שמשון, עמ' 196). בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות (השוו, אם כי בהקשר שונה, לפרשת פלץ)."

לאחר עיון בטענות הצדדים, בכתב התביעה , כתב ההגנה והפרסומים שבמחלוקת שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהסיבות הבאות :

התובע טוען בכתב התביעה כי אינו מיליארדר, אם כי הינו אדם אמיד.

מיליארדר, עפ"י ויקיפידיה, הינו אדם שהונו הכולל הגיע למיליארד דולר. חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו"

על-פי ההגדרה של מריל לינץ', "מולטי מיליונר" הוא אדם שברשותו לפחות 30 מיליון דולר.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת פרסמה פרסומים פוגעניים ושקריים ובין היתר טענה כי התובע מיליארדר. לטענת התובע השימוש בביטוי מליארדר נועד לפגוע בו ולהציגו בצורה שלילית ( פסקאות 23.2, 26.4 לכתב התביעה ) .

משהתובע טוען כי איננו מיליארדר וכי מדובר בביטוי שקרי שבא להציגו באור שלילי ולכן הנו מהווה פרסום פוגעני בניגוד לחוק איסור לשון הרע, הרי שבנסיבות אלו די אם התובע ישיב בתצהיר האם הונו מגיע לכדי מיליארד דולר.

הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.