ת"א 45405-09-16 ארז ואח' נ' שם טוב

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45405-09-16
9.1.2017
בפני השופטת הבכירה:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
מבקשים:
1. איתן שלמה ארז
2. איתן ש. ארז ושות' - משרד עורכי דין

משיבים:
לורי שם טוב
החלטה

 

לפני בקשת התובעים ( להלן: "המבקשים" ) למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי בהתאם לתקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כנגד הנתבעת (להלן: "המשיבה"). לטענתם, הם שלחו למשיבה מכתב דרישה להעביר תצהיר גילוי מסמכים מטעמה ומכתב דרישה לגילוי מסמכים ספציפי ולהעביר עותק מתעודת העיתונאית שבחזקתה, אולם המשיבה לא העבירה לעיונם את המפורט.

המשיבה בתגובה טוענת, שדין הבקשה להידחות, והיא מסרבת לצרף את תעודת העיתונאית שלה כיוון שזו איננה רלוונטית. לטענתה, אין קשר בין עיסוקה כעיתונאית לתביעה שבכותרת, והעניין עלה רק בעקבות טענת המבקשים בכתב התביעה, לפיה אינם יודעים מה עיסוקה והעברת עותק מתעודת העיתונאית שלה למבקשים תהווה פגיעה בפרטיותה. המשיבה מסכימה להציג את התעודה לבית המשפט בלבד.

המבקשים בתשובתם טוענים, כי טענת המשיבה כאילו לא טענה בכתב ההגנה שהתבטאויותיה הן במסגרת פעולתה כעיתונאית הנה כוזבת ומנוגדת לאמור בכתב ההגנה. מפנה לסעיפים 64 ו-71 לכתב ההגנה.

דיון:

ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ( פורסם ביום 15.10.08 ) סוכמה ההלכה בנוגע לתנאים למתן צו גילוי ועיון במסמכים :

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים כידוע בתקנות 122-112 לתקסד"א.  הליכים אלו ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים" (ראו: רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי ([פורסם בנבו], 11.12.2007), פיסקה 5; רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ([פורסם בנבו], 14.8.05, פיסקה 6) (להלן: פרשת פלץ)). בענייננו, מדובר בצו גילוי מסמכים ספציפי, אשר מוסדר בתקנה 113 לתקסד"א. תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א, הקובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות". הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: פרשת שמשון)). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. כך סוכמה ההלכה בנקודה זו:

 

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק:לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

 

ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: פרשת כיאט); ראו גם, פרשת שמשון, עמ' 196). בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות (השוו, אם כי בהקשר שונה, לפרשת פלץ)."

בשים לב לפסיקה המפורטת לעיל ומעיון בטיעוני הצדדים עולה, כי למשיבה נשלח מכתב דרישה לגילוי מסמכים כללי ביום 30.11.16 וגילוי מסמכים ספציפי ביום 11.12.16 . בהעדר אישור מסירה למכתב הדרישה לגילוי מסמכים כללי על המבקשים לשלוח למשיבה מכתב דרישה . כיוון שלא הוצגה אסמכתא למסירת הדרישה , על המבקשים להמציא למשיבה את כתב הדרישה כנדרש וככל ובקשה זו לא טענה יינתן צו כמבוקש.

אינני מקבלת את סירובה של המשיבה להציג את תעודת העיתונאית שלה שכן, מעיון בסעיפים 41 ו-64 לכתב ההגנה, עולה כי טענת המשיבה עצמה הינה, שלא ניתן להתערב בסגנונו וטעמו של עיתונאי ומכך משתמע כי מעמדה כעיתונאית וביקורתה על המבקשים כעיתונאית הנם רלוונטיים להגנתה. לכן עליה להציג אסמכתא להיותה עיתונאית ולא ניתן לקבל את התנגדותה מטעמי פגיעה בפרטיות.

בהערת אגב אציין כי ככל והמבקשים יסכימו לבקשתה להצגת התעודה לבית המשפט בלבד, תציגה לבית המשפט ולא תעביר צילום התעודה למבקשים.

אין צו להוצאות.

 

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ז, 09 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1 התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>