ת"א 45403-10-10

לפניי תובענה, בה מבקש התובע מבית המשפט להורות על ביטול הסכם מכר דירה שנכרת בינו לבין הנתבעים. ביטול ההסכם מתבקש מחמת טעות ביחס להיקף הזכויות הקיימות בדירה, ומחמת הפרה יסודית של ההסכם על ידי הנתבעים בכל הנוגע למועדי התשלום. התובע עותר גם לסעדים נוספים – סילוק יד הנתבעים מהדירה, פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם, ודמי שימוש.

העובדות 

התביעה עוסקת בהסכם מכר של דירה הנמצאת ברחוב XXXXX. התובע רכש את הדירה מכונס נכסים, עו"ד יצחק גיא, ביום 2.11.08. עו"ד גיא מונה לכונס נכסים לפי צו של ראש ההוצאה לפועל מיום 8.2.07, עקב חוסר יכולתם של הבעלים הקודמים לעמוד בתשלומי המשכנתא שהתחייבו בהם בגין הדירה.

בחלוף כשנה וחודשיים מרכישתה, התובע ביקש למכור את הדירה, והנתבעים, שהינם בני זוג, ביקשו לקנות אותה. ביום 10.1.10 חתמו התובע והנתבעים על הסכם למכירת הדירה תמורת סכום של 620,000 ₪. לעניין הסכם המכר, התובע היה מיוצג על ידי עו"ד שלמה ששון והנתבעים היו מיוצגים על ידי עו"ד דב פרומן.

במועד החתימה על הסכם המכר, טרם הועבר רישומה של הדירה על שמו של התובע. על כן, ועל פי חובותיו לפי ההסכם, היה על התובע להעביר לנתבעים אישורים כי הדירה נרשמה על שמו. בהתאם לכך, העביר התובע לנתבעים ביום 21.6.10 "הודעה על רישום זכויות בנכס" מ"המנהל האזרחי של אזור יהודה ושומרון הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי", בו מתנהל רישום הדירה. בנוסף, ביום 1.7.10 העביר התובע לנתבעים "אישור זכויות" מהחברה המשכנת, 'אשדר', שגם אצלה מתנהל רישום של הדירה. במקביל, ביום 1.7.10, עברו הנתבעים להתגורר בדירה במעמד של שוכרים ללא תמורה, עד להשלמת העברת התמורה ורישום הזכויות בדירה על שמם.

ביום 4.7.10, לאחר קבלת 'אישור הזכויות' וההודעה מהמנהל, ולאחר שהנתבעים עברו להתגורר בדירה, חתמו הנתבעים על מכתב שהכין עו"ד ששון. המכתב הוכן לבקשת התובע, לאחר שגילה כי ברישום הדירה במנהל האזרחי מופיעה הצמדה לדירה של גינה בשטח של 230 מ"ר. במכתב, שמוען לתובע וחתום גם על ידו, נכתב: "הריני לאשר בזאת כי הגינה מעבר לגדר אינה שייכת לנו, אינה כלולה בהסכם המכר והיא שייכת לך".

עשרה ימים לאחר מכן, ביום 14.7.10, שלח עו"ד שלמה ששון, שכאמור, ייצג את התובע בעסקת מכר הדירה, מכתב לנתבעים בשם התובע. במכתב נכתב כי הנתבעים לא השלימו את העברת מלוא יתרת התמורה בגין הדירה, וכי יש חוסר של 66,000 ₪ שהיה עליהם להעביר לתובע. עוד נכתב, כי העיכוב בהשלמת התמורה מהווה הפרה יסודית של ההסכם. במכתב זה התובע הודיע לנתבעים כי אם ההפרה לא תתוקן לפי סעיף 13(ד) להסכם המכר, התובע, בין היתר, ימחק כל רישום שנעשה בדירה לטובת הנתבעים וימכור את הדירה לאחר.

באותו יום, ועוד בטרם קיבלו את מכתב התובע, העבירו הנתבעים לתובע סכום נוסף של 56,000 ₪, באמצעות העברה בנקאית. יוצא מכאן, כי בסך הכל העבירו הנתבעים לתובע עד לסופו של יום 14.7.10, סכום של 610,000 ₪ מתוך סכום העסקה המלא (620,000 ₪). עולה מכך, כי הסכום החסר עומד על 10,000 ₪ בלבד.

לאחר כשבועיים וחצי, במכתב מיום 2.8.10, הפעם באמצעות בא כוחו בתביעה זו, הודיע התובע לנתבעים על ביטול הסכם המכר. התובע נימק את ביטול ההסכם בכך שהנתבעים לא השלימו את מלוא התמורה עבור הדירה, למרות האמור במכתב מיום 14.7.10. כן הודיע התובע, כי לאור ביטול הסכם המכר, הוא מבטל את הסכמתו להשכרת הנכס לנתבעים ללא תמורה, וכי עליהם לפנות את הדירה עד ליום 15.8.10. עוד הודיע לנתבעים, כי אם הם לא יפנו את הדירה עד לאותו מועד, עליהם לשלם לו דמי שכירות בגובה של 3,500 ₪ לחודש.