ת"א 45370-07-16

1.לפניי בקשה למינוי מומחים בתחום הנוירולוגי (רשמתי לפניי כי התובעת חזרה בה מבקשתה למינוי מומחה בתחום העיניים).

בתחום האורתופדי הצדדים הסכימו על מינוי מומחה (הצדדים ימציאו לעיון בית המשפט את חוות דעתו).

2.עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975.

התובעת, ילידת 1969, נפגעה בתאונת דרכים ביום 08/12/11.

3.מבחינת נוירולוגית, טוענת התובעת כי היא סובלת מרדימות באזור הפנים והכתפיים, והשאלה האם מדובר בהפרעה שמקורה בחומר הלבן או נוכח מחלת הטרשת הנפוצה והקשר הסיבתי לתאונה היא עניין שבמומחיות ויש למנות מומחה בהתאם.

4.הנתבעת, מתנגדת לבקשה, בהתאם לתיעוד הרפואי המקור לטענות התובעת בתחום זה הוא מחלת הטרשת ו/או מחלה אחרת הקשורה לחומר הלבן במח.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתיעוד הרפואי, דין הבקשה להתקבל.

6.התובעת התלוננה על תחושת נימול וחוסר תחושה בחיך ביום 17/01/12 חודש לאחר התאונה. בבדיקה נוירולוגית שנערכה במסגרת קופ"ח נמצאה תחושה ירודה בחלק ימיני של הפנים ואסימטריה קלה בלחיים. CT מח מיום 29/01/12 ללא ממצא פתולוגי מוחי.

מבדיקה רפואית בבי"ח כרמל מיום 05/02/12 עולה כי התובעת עברה טיפול שורש בסוף נובמבר וכי התופעה התחושתית החלה רק ב 05/01/12.

הבדיקה הנוירולוגית תקינה והמומחים לא התרשמו מפגיעה מוטורית כלשהי.

MRI הדגים מוקדים שיכולים להתאים לוסקלופתיה או לדמיאלינזציה. ביום 25/04/2 אושפזה בבי"ח כרמל לביצוע דיקור לשם בירור הנימול. נכתב כי קרוב לוודאי מדובר במחלה דמיאלינטיבית והתובעת הופנתה ליחדה לטרשת נפוצה לשם המשך טיפול.