ת"א 45309-12-13 פלונית נ' מנס ואח'

בתביעה נגד נתבע 1

1. התובעת לא הגישה ראיות חרף אורכה שקיבלה ולמעשה לא אפשרה לברר את התביעה. בקשות עורכי דינה להשתחרר מייצוג לרבות טענותיהם על החמרה במצבה הנפשי (ללא אסמכתא כלשהי) לא היה בהן לשנות את המצב ובהתאם להחלטה מ – 11/7/16 – התביעה נמחקת.

2. הנתבע מבקש לפסוק לו את ההוצאות הבאות:

2.1. שכ"ט בסך 118,000 ₪ אשר שילם זה מכבר לבא כוחו בהתאם להתחייבותו. הנתבע הציג חשבוניות / קבלות ומכתב מ – 10/1/14 בו הוא מתחייב לשלם את הסכום עבור טיפול בהליך (לא כולל ערעור והליך משפטי אחר); 

2.2. תשלום עבור חוות דעת פסיכיאטרית בסך 8,190 ₪;

2.3. תשלום עבור העתקת חומר רפואי בסך 455 ₪.

3. פסיקת הוצאות משפט מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבות הסכסוך, את התנהלות בעלי הדין ויתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 11 , 727-728). נקודת המוצא היא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות. עם זאת, על השופט להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי, ולבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. בין השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בהקשר זה – תעריף המינימום כרף תחתון של סבירות; התנהגות הצדדים להליך ובכלל זה דרך ניהול ההליך; הסעד המבוקש או היקף הסכום השנוי במחלוקת; מורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו; וחשיבות העניין עבור בעלי הדין. עם זאת, אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (בג"ץ 891/05, ע"א 2617/00 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית לתכנון והבניה נצרת עילית, פ"ד ס (1) 600, 615).

4. זכיית הנתבע באה עקב מחיקת התביעה. התובעת לא פעלה פוזיטיבית למחיקת התביעה ולכן אין מקום להניח שהגשת התביעה לא הייתה מוצדקת מלכתחילה (השוו – ע"א 3088/06 ניר נ' רבינוביץ, פורסם בנבו). עם זאת, הימנעותה מהגשת ראיות דומה לאי התייצבות למשפט ובהיעדר סיבה מבוררת, מצביעה על זניחת התביעה (השוו - ע"א 32/89 גולן נ' עלוני, פ"ד מו (3) 665, 670-671).

ביסוד התביעה טענת התובעת כי הותקפה מינית בידי הנתבע עת עבד בבי"ח של הנתבעת 2. התובעת לוקה במגוון הפרעות נפשיות ללא קשר לתקיפה הנטענת ולטענתה הוחמר מצבה בעקבותיה. מאחר שצירפה לתביעה חוות דעת פסיכיאטרית, נדרש הנתבע לאסוף חומר רפואי ולהגיש חוות דעת נגדית.

בא כוחו הגיש כתב הגנה והופיע ב – 3 ישיבות קדם משפט. כמו כן הגיש והגיב לבקשות בכתב, ביניהן לבקשת התובעת להסרת צו איסור פרסום על פרטיו (שהתקבלה) ובקשת הנתבע להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת כלפיה (שהתקבלה בהסכמה). מבלי לגרוע מחשיבות העניין לנתבע, הרבה מעבר לשווי הכספי של הסעד (שנותר עמום בשלב מקדמי זה), ניהול התביעה עד כה לא עורר מורכבות עובדתית או משפטית ואינו שקול לניהולה עד להכרעה שיפוטית באופן המצדיק פסיקת שכר טרחה של 118,000 ₪. סבורני ששכר טרחה סביר ומידתי בגין הפעולות עד כה עומד על 8,500 ₪.

התוצאה –